דרמה בהנפקת המדינה: "המשקיעים עשו על האוצר סיבוב והרוויחו הרבה כסף"

אם מישהו חיפש הצצה לאופן שבו שוק ההון מעניש מדינה על החלטות בעייתיות בזמן אמת, הוא קיבל אותה היום בהנפקת המדינה. בשעה 11:00 החל האוצר בהנפקת אג"ח בהיקף של 3 מיליארד שקלים, שנועדה לממן את הגירעון, את הוצאות המלחמה ואת ההעברות התקציביות שאושרו בלילה. אולם עם פתיחת ההנפקה, המשקיעים החלו "לזרוק סחורה" לשוק, מה שאילץ את המדינה להוריד מחירים כדי להצליח בגיוס.

מיד לאחר שהסתיימה ההנפקה במחירים הנמוכים, הסתערו המשקיעים ורכשו מחדש את האג"ח. בפועל, שחקנים רבים בשוק ביצעו "סיבוב" על חשבון המדינה. כדי להבין את המשמעות, חשוב לזכור ששוק האג"ח מתאפיין בתנודתיות נמוכה מאוד; שינוי של 0.4% במחיר נחשב לדרמטי. בהנפקות הללו לא משתתף הציבור הרחב, אלא ה"דינוזאורים" של שוק ההון – השחקנים הגדולים, המתוחכמים והאגרסיביים ביותר, עבורם כל אגורה שווה הון עתק. מי ששילם את המחיר במלחמה הזו היה החשב הכללי.

רווח מהיר על חשבון האוצר

כדי להמחיש את גודל האירוע, ניתן להסתכל על סדרת האג"ח הממשלתית 1035, הנחשבת לאחת האטרקטיביות בשוק. בעוד שהיא נסחרת בבורסה במחיר של 101.9 אגורות, המדינה נאלצה למכור אותה בצהריים במחיר ממוצע של 101.53 אגורות בלבד. המשמעות היא שמי שקנה בהנפקה ומוכר כעת, גוזר רווח המהווה עשירית מהתשואה השנתית של האיגרת בתוך שעות ספורות.

גורם בכיר בשוק ההון אמר ל"היום": "הרבה אנשים עשו היום סיבוב יפה על האוצר. חבל רק שהכסף הזה מגיע ממשלם המסים, אבל זה המחיר שמשלמים על מה שקרה הלילה בכנסת". הגיוס היום הוא משמעותי במיוחד, שכן הוא האחרון לרבעון הראשון והראשון לאחר אישור התקציב, שנתפס בשווקים כלא ריאלי לנוכח התמשכות המלחמה וצורכי מערכת הביטחון.

תחזית הגירעון והשפעת דוח פיץ'

יעד הגירעון הממשלתי עומד כיום על 5.1%, כאשר פשרה עם הבנקים על מיסוי "רווחי יתר" עשויה להוריד אותו ל-4.9%. עם זאת, ההערכות בשוק הן כי לאור הוצאות המלחמה, הגירעון האמיתי יהיה קרוב יותר ל-6%. לכך מתווסף הדו"ח המעודכן של חברת דירוג האשראי פיץ' שפורסם ביום שישי, המצביע על סיכונים משמעותיים לצמיחה. כאשר הצמיחה נמוכה, גביית המסים יורדת, והמדינה נאלצת ללוות יותר כסף בריביות גבוהות יותר – מה שמייצר לחץ נוסף על התקציב בשנים הבאות.

למדינה שני מקורות מימון: מסים והלוואות. כיום, תקציב הביטחון עומד על כ-150 מיליארד שקלים – יותר מכפול מכפי שהיה ערב ה-7 באוקטובר. כדי לממן זאת, בחר האוצר בדרך מעוררת תהיות: במקום העלאת מסים בשנת בחירות או קיצוצים רוחביים עמוקים, הוא הגדיל את יעד גביית המסים ב-10 מיליארד שקלים ללא צפי לצמיחה מואצת, ובמקביל הגדיל את הגירעון.

מעבר להיבט התקציבי, להלוואות המדינה יש השפעה ישירה על הכלכלה כולה. הממשלה נתפסת כ"לווה הבטוח ביותר" (סיכון אפס). אם הממשלה מגייסת כסף בריבית של 5%, חברות עסקיות – שבהן קיים סיכון גבוה יותר – ייאלצו לשלם ריבית גבוהה בהרבה כדי למשוך משקיעים. התוצאה היא עלייה ניכרת בהוצאות המימון של המגזר העסקי, מה שיכביד על היכולת של חברות לפתח עסקים ולייצר צמיחה עתידית למשק.