מתווה החל"ת שגיבש האוצר במטרה לסייע לשכירים שהמעסיק שלהם הוציא אותם לחופשה בעקבות המלחמה משאיר שוב את העובדים השעתיים מאחור. המתווה נועד לתת רשת ביטחון בסיסית לעובדים ולמעסיקים בעת משבר, אך בפועל הוא מגן בעיקר על עובדים בשכר חודשי, בין היתר בשל האופי השונה של יחסי העבודה.
המתווה נועד למצבים שבהם פעילות העסק מושבתת זמנית בהחלטת פיקוד העורף, והמעסיק מבקש לצמצם את הוצאות השכר אך לא מעוניין לפטר את עובדיו. במקרה של עובדים חודשיים, עומדות בפניו שתי אפשרויות: להמשיך לשלם לעובד את שכרו, או להוציא אותו לחל"ת ולהעביר את נטל תשלום השכר לביטוח לאומי, באמצעות מנגנון החל"ת.
ניסיון העבר מלמד שחלק גדול מהמעסיקים בחרו באפשרות השנייה, שנתפסת כפתרון המאזן בצורה טובה בין הצורך של המעסיק לצמצם זמנית הוצאות שכר, לבין הרצון שלא לאבד את העובד ולדאוג לו לדמי אבטלה.
מי שמעסיק עובדים שעתיים, לעומת זאת, לא צריך להוציא אותם לחל"ת – הוא יכול לצמצם הוצאות שכר באמצעות ביטול משמרות. עובד שעתי שאינו משובץ למשמרות אינו מפוטר ואינו מוצא לחל"ת, הוא פשוט לא עובד, ולכן גם לא מקבל שכר. מבחינה פורמלית הוא עדיין מועסק, אך בפועל הוא מאבד את הכנסתו. כך, מעסיקי העובדים השעתיים נהנים מגמישות העסקה גבוהה, שבאה על חשבון העובד.
לא מדובר במספר זניח של עובדים. בישראל מועסקים היום כ- 915 אלף עובדים שעתיים, שהם קרוב לשליש מהשכירים במשק. כך, עובדים אלו, המשלמים ביטוח לאומי כמו כל השכירים, נופלים בעתות משבר בין הכיסאות ולא נהנים מההגנות הבסיסיות שמעניק מתווה החל"ת. הם מהראשונים להיפגע והאחרונים לקבל מענה.
העסקה לפי שעות נפוצה בעיקר בענפי האירוח וההסעדה, הניקיון, הסיעוד והטיפול, וכן בענפי המסחר והקמעונאות, בהם 70% עד 95% מהעובדים מועסקים כך. מדובר בצעירים שעובדים באולמות אירועים, מלצרים, ברמנים, מוכרים בחנויות ועובדי ניקיון. בנוסף, נשים רבות הן עובדות שעתיות בתחומי השירותים, הטיפול והסיעוד. רוב העובדים האלה משתכרים שכר נמוך, חלקם הגדול ברמות שסביב שכר המינמום, וכמחציתם עובדים יותר מ- 35 שעות שבועיות. כלומר, לא מדובר בעבודה "שולית", אלא בפרנסה משמעותית עבור העובד.
הפרדוקס ברור: מנגנוני הפיצוי של המדינה מגנים בעיקר על העובדים היציבים יותר, אלו עם חוזים חודשיים והסדרי העסקה ברורים. לעומתם, העובדים הפגיעים ביותר, אלו ששכרם תלוי במספר המשמרות, נותרים מחוץ למנגנוני הסיוע שמאפשר מתווה החל"ת.
הגיעה העת לתקן עיוות זה ולהרחיב את מנגנון החל"ת, כך שייתן מענה גם לעובדים שעתיים ויבטיח להם פיצוי במקרה של ירידה חדה בהיקף שעות העבודה עד לאובדן מלא של הכנסתם.
משבר הוא מבחן. לא רק לחוסן הכלכלי של המשק, אלא גם לצדק החברתי שלו. ובמבחן הזה, נכון לעכשיו, העובדים השעתיים נשכחו מאחור.
- הכותבת היא דפנה אבירם-ניצן, מנהלת המרכז לממשל וכלכלה במכון הישראלי לדמוקרטיה.