איראן ניסתה לכבות את ישראל: "היו פגיעות - שטופלו במהירות"

חודש עבר מאז פרצה המלחמה עם איראן, וכשאנחנו מסתכלים על כמה מהמאפיינים שלה בנקודת הזמן הזו, אנחנו לומדים את הדברים הבאים: בפעם הראשונה מדובר למעשה במלחמה על מקורות האנרגיה ומתקנים אסטרטגיים, ובפעם השנייה אנחנו לומדים על ההגנה על המתקנים הללו, על יכולת ההתאוששות שלהם, ומעבר לכך - על היתירות שלהם.

כעת נסביר את הדברים. איראן ושלוחותיה מנסות בכל דרך לפגוע במתקנים אסטרטגיים, ומכאן נגזרות שתי פעולות: הפעולה הראשונה היא הגנה על המתקנים הללו, והפעולה השנייה - היכולת שלהם להתאושש אם תקיפה שרדה את מערכות ההגנה. וכאן חברת החשמל נכנסת לתמונה.

היא למעשה מזקקת את כל המרכיבים: גם גוף אסטרטגי שהוא יעד מועדף על איראן, גם גוף שצריך לשמור על שרידות, ומעבר לכך - להכין את עצמו לתיקון מהיר של נזקים או פגיעות, אם בדרך כלשהי תקיפה שרדה את מערכי ההגנה.

בלי טיפת ציניות, מעל הראיון של מאיר שפיגלר, מנכ"ל חברת החשמל ל"היום", מרחף כל הזמן צמד המילים "ציונות וממלכתיות". הוא מקפיד, ואולי אף מבלי לשים לב, להסביר שחלק גדול מהפעילות של חברת החשמל נובע מתחושת המחויבות שלו ושל העובדים למדינה.

שפיגלר לקח על עצמו (ועל החברה) לא מעט סיכונים כדי לייצר פתרונות לתרחישים שלא נדרש אליהם בעבר. 

החברה כיעד אסטרטגי

עד כמה חברת החשמל הפכה ליעד מרכזי במלחמה הזו?

שפיגלר: "העולם שלנו השתנה עד מאוד. אנחנו נמצאים חודש במלחמה עם איראן, אבל מבחינתנו פני הדברים קיבלו תפנית כבר ב-7 באוקטובר. הבנו מיד את גודל השעה ואת המשמעות של אספקת חשמל סדירה. זה נכון לחיים האזרחיים, וביתר שאת למערכי החירום - ומכאן הכול השתנה. לא ידענו כמה זמן תימשך המלחמה, אבל ידענו שנידרש לתת מענה לפגיעות ברשת, ממינוריות ועד משמעותיות, שהן חלק מתוצריה של מלחמה".

מה המשמעות בפועל של פגיעה בתשתיות חשמל?

"אתה צריך להבין: אם פוגעים בתחנת כוח, צריך כלים וציוד לתקן את הנזקים, וכן חלפים, לרבות יחידות אוטונומיות, בהתאם להיקף הנזק. טיפול בתחנות כוח אינו דבר שגרתי, שכן חלק לא מבוטל ממרכיביהן אינו מוצרי מדף אלא ‘tailor made’, שלא תמיד בנמצא. לכן צריך ליזום ולאלתר מחוץ לקופסה. לאורך כל הדרך הכנו את עצמנו להתמודד עם תרחישי פיקוד העורף ואף מעבר לכך".

איך נערכים מראש לתרחישים כאלה?

"בפועל אתה מתחיל לצייר תסריטים שונים של מצבי חירום שתידרש להתמודד איתם, בכל אחד מתחומי הפעילות של האתרים האסטרטגיים, ובהם תחנות הכוח לייצור חשמל ותחנות המשנה. בשורה התחתונה, עובדי החברה אמונים על אספקת חשמל לכל התושבים ועל פעילות המשק".

פתרונות בזמן אמת

איך נראה פתרון מיידי כשמתקן נפגע?

"רכשנו תחנות משנה ניידות, וזה אומר שאם תחנת משנה נפגעת ויוצאת משימוש, אנחנו נעזרים בתחנות משנה ניידות כפתרון מיידי, במקביל לטיפול בנזקים שנגרמו לתחנת המשנה הקבועה ולהחזרתה לתפקוד מלא".

וזה מספיק בתרחישי קיצון?

"בפועל אף הרחקנו לכת, כאשר בזמן המלחמה פיתחנו ביוזמה פנים-ארגונית 'קיטיים' נייחים בעלי הספקים גבוהים מאוד, שמתווספים לאמצעים שמחליפים תחנות משנה שנפגעו. בכך מרחב התמרון מתעצם ומשפר את יכולת השרידות של המערכת".

בין רגולציה למציאות

עד כמה אפשר לפעול מהר תחת רגולציה כבדה?

"יצאנו מנקודת הנחה שמדובר בשעת חירום, שבמהלכה נדרש לקצר תהליכים בירוקרטיים ולפעול מיידית להצלת מערך אספקת החשמל. בנסיבות אלה הקדמנו את המאוחר ולקחנו על עצמנו את האחריות. אילו היינו ממתינים לאישורים, היינו מקבלים אותם לאחר סיום המלחמה, וזה היה מצב בלתי סביר בעליל".

מה המחיר בשטח?

"בהקשר לכך הצטיידנו ללא דיחוי, וגם רכשנו אמצעי בטיחות לטובת שלום העובדים. לצערנו, בימיה הראשונים של המלחמה איבדנו שלושה מטובי עובדינו, ולאחר כחודש מתחילתה - עובד רביעי. כולם קיפחו את חייהם במהלך עבודתם בשטח. כל העובדים, ללא יוצא מן הכלל, נקראו לדגל בכל עת שנדרשו, כמחוייבים לחוסן הלאומי של המדינה".

התאוששות תחת אש

איך מחזירים חשמל במהירות אחרי פגיעה?

"שאלה במקומה. זה באמת לא תהליך פשוט, אבל חלק מההיערכות המוקדמת שלנו כללה עבודת מטה, כפי שדיברנו עליה, לרבות מיפוי צריכת החשמל מכל תחנות המשנה, רדיוסי אספקה, אתרי מיקום של תחנות המשנה הניידות או הקיטים ודרכי גישה אליהם, בין אם בקרקע פרטית ובין אם בציבורית, וכן היבטים משפטיים, תרבות הצריכה ואתרים אסטרטגיים כגון בתי חולים".

כמה מורכב להקים תשתית חלופית?

"להקים תחנת משנה חלופית פירושו לוגיסטיקה אדירת ממדים: ציוד רב, מערך שינוע כבד, עובדים בעלי מומחיות בתחומים שונים הנדרשים לכך, ואבטחה ביטחונית. כל זאת תחת לחץ בלתי פוסק להשלים את המשימה הלאומית - וזו רק ההתחלה".

מי מנהל את זה ברמה האסטרטגית?

"בתחילת הדרך שכרנו את שירותיו של האלוף (במיל׳) יואל סטריק, שהיה בעבר אלוף פיקוד הצפון והעורף, וביחד איתו דאגנו לביטחון העובדים בשטח, לעבודת מטה מקיפה בנוגע להתמודדות עם תרחישי קיצון שונים, ולעריכת תרגילים רטובים בשטח כהכנה לעתיד לבוא".

מה הציבור לא ראה

היו שיבושים שלא הגיעו לציבור?

"במגבלות הצנזורה: כל הפרעה שהייתה טופלה במקצועיות ובמהירות, והיו מצבים שהציבור לא הרגיש מאומה".

גם במעבר בין מקורות אנרגיה?

"גם כאשר נדרשנו לעבור בייצור מדלק אחד למשנהו, כגון מגז לפחם ולהפך, הביצוע היה בהתאם להוראות הרגולטורים ובתיאום מלא איתם, בזמן אפס, בצורה חלקה וללא דופי, ואיש לא חש בכך. זה המקום להצדיע לכל משפחת חברת החשמל".