מועדי התשלומים ואלו שיקבלו ראשונים: כך יועברו אליכם כספי הפיצויים

במסגרת מתווה החל"ת למבצע "שאגת הארי", נקבעו שורת הקלות משמעותיות לעובדים, ובהן צמצום מספר הימים המזכים לחל"ת ואפשרות לשמור על ימי החופשה גם בתקופת היציאה לחל"ת.

פרטי המתווה

לפי המתווה, תקופת הזכאות המינימלית לחל"ת תקוצר מ-30 ימים ל-10 ימים בלבד. בנוסף, תבוטל הדרישה לניצול ימי חופשה צבורים כתנאי לקבלת דמי אבטלה, כך שעובדים יוכלו לצאת לחל"ת ובמקביל להמשיך לצבור את ימי החופשה.

עוד נקבע כי יבוטלו חמשת ימי ההמתנה הראשונים, כך שדמי האבטלה ישולמו כבר מהיום הראשון. כמו כן, תקופת האכשרה הנדרשת תקוצר ל-6 חודשי עבודה מתוך 18, ול-3 חודשים בלבד עבור אוכלוסיות מסוימות, ובהן אנשים עם מוגבלות, בני זוג של משרתי מילואים שביצעו מעל 90 ימי שירות בשנה החולפת, פצועי צה"ל ונפגעי פעולות איבה ובני זוגם מה-7 באוקטובר ואילך בתנאים מסוימים, חיילים משוחררים ומפוני "שאגת הארי".

המתווה כולל לראשונה מסלול לכלל העובדים בחל"ת, בין אם ביוזמתם ובין אם ביוזמת המעסיק, לרבות עובדים שעתיים. בנוסף, עובדים שלקחו ימי חופשה וזכאים לפיצוי בגין חל"ת יוכלו להמיר את הימים ולקבל את הפיצוי, תוך שמירה על יתרת ימי החופשה כפי שהייתה טרם המבצע.

עוד נקבע כי מי שהייתה זכאית לדמי אבטלה טרם הלידה וילדה במהלך מבצע "שאגת הארי", תהיה זכאית לאחר הלידה לדמי לידה.

החוק יחול מיום פרוץ המבצע ועד ל-14 באפריל, עם אפשרות להארכתו בחודש נוסף בצו שר האוצר. לצד זאת, נקבע כי המתווה יעמוד בתוקף באופן קבוע עד סוף שנת 2027, ויאפשר לשר האוצר ולשר העבודה להפעילו בעת מצבי חירום עתידיים ללא צורך בחקיקה נוספת.

יישובי הספר בעדיפות

באוצר מציינים כי יישובי הספר צפויים לקבל מקדמות כבר החל משבוע הבא, זאת מאחר שאזורים אלה אינם נדרשים לפיצוי במסגרת חקיקה ייעודית.

אמיר דהן, מנהל קרן הפיצויים ברשות המסים, הסביר כי לצד המתווה הכללי קיימים יישובי ספר המוגדרים בחוק, בשל היקף הנזקים הגבוה וזמן ההתגוננות האפסי. לדבריו, "זה שונה מאזור המרכז, שם המשק מנסה לחזור לפעילות".

דהן הוסיף כי בניגוד למתווה הכללי, באזורים אלה אין צורך להמתין לאישור תקנות או חקיקה: "בתחילת השבוע נעלה מערכת עם פתרונות נקודתיים, כולל מתן מקדמות. אנחנו לא נדרשים לחקיקה שם".

עוד ציין כי בכוונת רשות המסים להעלות את המערכת כבר בתחילת השבוע, כך שניתן יהיה לקבל מקדמות במהלך החג או עוד לפניו. לדבריו, מדובר במנגנון דומה לזה שפעל במבצע "חרבות ברזל", במסגרתו שולמו כ-1.5 מיליארד שקלים בתוך שלושה ימים. "יישובי הספר נמצאים במסלול אדום מבחינת מקדמות מהירות. זה עבד יפה בעבר, ואני חושב שזה יזרים חמצן למשק", אמר.

ביום ראשון החוק צפוי לעבור

לגבי מועד תשלומי החל"ת לעובדים, אמר כפיר בטט, סגן הממונה על התקציבים, כי התשלומים יחלו מה-12 באפריל ויימשכו עד סוף החודש.

לדבריו, "ביום ראשון החוק צפוי להיות מאושר בכנסת. התשלום הראשוני צפוי להיות מאמצע אפריל, והוא תלוי במועד הגשת הבקשות. אנחנו מאפשרים להירשם רטרואקטיבית מה-1 במרץ".

בטט הוסיף כי הביטוח הלאומי יחל לשלם את דמי החל"ת החל מ-12 באפריל, וכי בשל הצפי לכמות גדולה של בקשות, התשלומים יתפרסו לאורך חודש אפריל, ככל שהבקשות יוגשו בימים הקרובים. עוד ציין כי לעסקים תינתן אפשרות לשלם מקדמה כבר ב-1 באפריל, עבור עובדים המקבלים שכר בתחילת החודש, ולהתחשב בהמשך בתשלומי החל"ת במסגרת קיזוז.

המתווה כולל מענה לעסקים, עצמאים ועובדים

בטט התייחס לשאלה מדוע לא מופעל נוהל פיצויים מיידי "בלחיצת כפתור", והסביר כי מדובר בתהליך המחייב חקיקה.

לדבריו, "ברור לנו שעסקים נפגעים. המטרה של המתווה היא לאפשר לעסק שנמצא בהשבתה להרים את הראש מעל המים. ניסיון העבר מלמד שזה מצליח - ראינו במתווה של 'חרבות ברזל' כי מיד לאחר סיום האירוע העובדים חזרו ושוק התעסוקה חזר לתפקד".

עוד ציין כי גם נתוני ההוצאות בכרטיסי אשראי העידו על התאוששות: "העסקים חזרו לנתונים גבוהים יותר, וב'עם כלביא' ראינו זאת ביתר שאת".

בטט הדגיש כי העיכוב בהפעלת המתווה נובע מהליך החקיקה: "המנגנון מחייב שלוש קריאות בכנסת, וחיכינו לראות אילו התאמות נדרשות. אי אפשר לוותר על תהליך החקיקה". עם זאת, הוסיף כי במשרד אינם מתנגדים למנגנון עתידי מהיר יותר, ללא צורך בחקיקה.

לדבריו, כבר בתחילת הדרך הובהר כי מדובר במתווה דומה לקודמים, אך "בשל ערפל הקרב" הוצג המתווה בשבוע השני עם התאמות מסוימות. "המטרה הייתה לייצר ודאות למשק מוקדם ככל האפשר", אמר.

בטט פירט כי המתווה כולל מענה לעסקים, עצמאים ועובדים, כאשר הרכיב המרכזי הוא פיצוי לעסקים בהיקף של כ-6.5 מיליארד שקלים. בנוסף, כולל המתווה רכיב לכיסוי הוצאות קבועות ורכיב שכר עבור העובדים. "מתווה החל"ת מאפשר לעובדים לצאת לחופשה בתשלום ולקבל דמי אבטלה, ואנחנו סבורים שהוא ייתן את המענה הנדרש", הוסיף.

בהתייחס להבדלים בין הפיצוי לעובדים במגזר הציבורי לפרטי, אמר כי "הרוב המוחלט של עובדי המגזר הפרטי לא נפגעו, בין אם משום שהעסק לא נפגע ובין אם משום שהמעסיקים המשיכו לשלם שכר כרגיל - כפי שראינו גם ב'חרבות ברזל'".

לדבריו, קיימים פערים מהותיים בין המגזרים: "יש הבדל גדול בין התנאים של המדינה כמי שמספקת רשת ביטחון ופיצויים לבין המגזר הציבורי - שם קיימים היבטים של קביעות, קבלה לעבודה באמצעות מכרזים ועוד". עוד ציין כי בשנים 2025-2026 בוצעו קיצוצי שכר במגזר הציבורי במטרה לממן את עלויות המלחמה.