"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

מנגנון מיושן ומסורבל: המדינה מתקשה לגייס עובדים - והפתרונות שבדרך

דוח חדש חושף תהליך מסורבל וארוך שמבריח מועמדים מצטיינים עבור המגזר הפרטי • באוצר מציעים רפורמה רחבה לשינוי שיטת הגיוס למגזר הציבורי • כך זה יעבוד

,עודכן
0השמעה
באוצר מציעים רפורמה רחבה לשינוי שיטת הגיוס. צילום: אורן בן חקון

תהליך גיוס העובדים בשירות המדינה הפך בשנים האחרונות לאחד החסמים המרכזיים בקליטת כוח אדם איכותי. דוח חדש של צוות מקצועי במשרד האוצר ובנציבות שירות המדינה מצביע על כך שהבעיה אינה נעוצה רק בשכר - אלא בעיקר במנגנון גיוס מיושן, ארוך ומסורבל.

לפי הדוח, הליך הגיוס כולל שורה ארוכה של שלבים רגולטוריים - מהגשת מועמדות ובדיקות סף, דרך מבחנים ומכוני מיון ועד ועדות בוחנים - ונמשך לעיתים חודשים ארוכים. התוצאה: מועמדים איכותיים נוטים לפרוש באמצע ולעבור להצעות מהירות יותר במגזר הפרטי, בעוד משרדי הממשלה מתקשים לאייש תקנים בזמן - דבר שפוגע בתפקוד השוטף.

שר האוצר סמוטריץ': "תקציב 2026 אחראי וטוב למדינת ישראל, לביטחון ולאזרחי ישראל כולם" (ארכיון)

בעיה נוספת שעליה מצביע הדוח היא היעדר כלים תחרותיים למשיכת עובדים מצטיינים. בניגוד למגזר הפרטי, המדינה פועלת במסגרת שכר קשיחה שאינה מאפשרת גמישות בתגמול. הקושי בולט במיוחד בתחומים מבוקשים כמו טכנולוגיה, כלכלה ומשפטים. בנוסף, תהליכי המיון עצמם אינם מותאמים תמיד לאופי התפקיד, ולעיתים כוללים מבחנים כלליים שאינם משקפים את הכישורים הנדרשים בפועל.

כדי להתמודד עם הכשלים, מציעים באוצר ובנציבות רפורמה רחבה שתצא לדרך כפיילוט במספר משרדי ממשלה. אחד השינויים המרכזיים הוא שילוב המנהלים המקצועיים בתהליך הבחירה כבר בשלבים מוקדמים, כך שיוכלו להשפיע באופן ישיר על גיוס העובדים - בניגוד למצב כיום, שבו מעורבותם מוגבלת ומגיעה לעיתים רק לאחר חודשים של סינון.

בנוסף, הרפורמה כוללת מתן מענקים למועמדים מצטיינים בהיקף של 30 עד 40 אלף שקלים, בתמורה להתחייבות לשלוש שנות עבודה. המענקים יינתנו על בסיס הישגים אקדמיים או ניסיון מקצועי חריג, במטרה לצמצם את פערי השכר מול המגזר הפרטי. לצד זאת, משרדי הממשלה יקבלו כלים לשיווק המשרות ולגמישות רבה יותר בתהליכי הגיוס והמיון.

משרדי הממשלה יקבלו כלים לשיווק המשרות ולגמישות רבה יותר בתהליכי הגיוס והמיון,צילום: דוברות הכנסת

גורם באוצר אמר ל"היום" כי "בפועל, מי שמגויס כיום הם לא בהכרח המועמדים הטובים ביותר, משום שהתהליך מרחיק את האיכותיים". לדבריו, הרפורמה עשויה לשנות את התמונה: "אם המדינה תהפוך לשחקן תחרותי בגיוס עובדים מצטיינים, זה ישפיע על כלל שוק העבודה וידחוף למצוינות - גם במגזר הציבורי וגם בפרטי".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר