בלתי ניתנות לעצירה: הנשים בחזית הכלכלית

על רקע המלחמה והאתגרים בזירה הבינלאומית שלוש צוערות במינהל סחר חוץ נערכות לתפקידי מפתח כנספחות כלכליות ברחבי העולם: "יש קשיים, אבל המטרה שלנו היא קודם כל לייצג את המדינה"

לא רק עבודה שוחקת - לפעמים אלו גם האנשים. צילום: Freepik

בתקופה שבה הזירה הבינלאומית מאתגרת מאי־פעם נשים ישראליות תופסות מקום מרכזי בחזית המאבק הכלכלי־דיפלומטי של ישראל.

במשרד הכלכלה והתעשייה נערכים בימים אלה לשיגור שורה של נספחות כלכליות למדינות שונות בעולם, כל אחת עם סיפור אישי שונה, אך עם מכנה משותף ברור: ייצוג מדינת ישראל וחיזוק הכלכלה הישראלית מעבר לים, דווקא בזמן מלחמה.

מינהל סחר חוץ מפעיל כיום עשרות נספחויות מסחריות ברחבי העולם, שתפקידן לפתוח דלתות ליצואנים, לקדם הסכמי סחר ולהסיר חסמים. בתקופה הנוכחית פעילות זו מקבלת משנה תוקף, כאשר חברות ישראליות מתקשות לפעול בזירה הבינלאומית והנספחים הופכים לגשר קריטי לשווקים הגלובליים.

סתיו כהן, צילום: שלומי אמסלם

קרולין ילמרוט, מנהלת תחום מדיניות סחר מינהל סחר חוץ במשרד הכלכלה, מביאה עימה סיפור חיים בינלאומי. היא נולדה בשטוקהולם ועלתה לישראל בשנת 2011, לאחר שהגיעה לראשונה כמתנדבת בקיבוץ. "רציתי לגלות את העולם, וישראל היתה חלק טבעי מהמסלול הזה", היא מספרת ל"ישראל היום". בהמשך הכירה את בעלה, התגיירה והשתקעה בארץ.

ירלמוט היא עורכת דין בהכשרתה, שלמדה גם דיני סחר בינלאומיים בצרפת, והחלה את דרכה המקצועית בהתמחות בנספחות השבדית בז'נבה. כיום היא מנהלת את תחום הסכמי הסחר מול צפון אמריקה, ועוסקת במדיניות מול ארה"ב וקנדה. "ארגון הסחר העולמי הוא גוף מקצועי, לא פוליטי, אבל גם בו יש אתגרים, במיוחד עבור מדינה קטנה כמו ישראל, שתלויה מאוד בסחר בינלאומי", היא אומרת.

דיאנה שטרן, צילום: משרד הכלכלה

לדבריה, גם בתקופת המלחמה נשמרה יציבות יחסית בעבודה מול ארה"ב, אך התפקיד החדש צפוי להציב אתגרים דיפלומטיים מורכבים יותר.

לתרום למדינה

סתיו כהן, תושבת שדרות, צפויה לצאת לשליחות ברומניה. כהן, שגדלה בעיר תחת מציאות ביטחונית מורכבת, מביאה איתה מחויבות עמוקה לשירות הציבורי. "היה לי חשוב שכל תפקיד שאבחר יכלול תרומה למדינה", היא מספרת. לאחר לימודי מדעי המדינה ועבודה כיועצת פרלמנטרית ובמשרד החקלאות, הצטרפה למינהל סחר חוץ.

במהלך שירותה ניהלה מרחוק את הפעילות בגאנה, ואף בתקופות הקשות של המלחמה נמשכה העבודה מול מדינות אפריקה.

"ראינו המשך של שיתופי פעולה, ואפילו הגעת משלחות לישראל, דבר שלא קרה בהרבה מקומות אחרים".

כיום היא פועלת בזירה האסייתית, ומציינת כי דווקא לאחר הפסקות אש נרשמה התעוררות בביקורים ובפעילות עסקית. "המלחמה גם חיזקה תחומים מסוימים, כמו סייבר ורפואה, שבהם לישראל יש יתרון מובהק", היא מוסיפה.

קרולין ילמרוט, צילום: משרד הכ

עם זאת, כהן לא מתעלמת מהמורכבות: "יש מקרים שבהם גורמים בחו"ל מעדיפים לדחות שיתופי פעולה בגלל התזמון, אבל ברוב המקרים הצלחנו לנהל את זה נכון. המסר שלנו הוא שישראל ממשיכה להפגין איתנות כלכלית גם בזמן משבר".

שת"פים והצלחות

דיאנה שטרן, שצפויה לצאת לשליחות בדרום אפריקה, מביאה איתה זווית ייחודית נוספת, כאישה החרדית הראשונה במערך. "חיפשתי תפקיד שמשלב בין יכולות מקצועיות לבין עשייה ציבורית", היא מגלה. למרות שגדלה בבית ריאלי, עם הורים רופאים, בחרה במסלול של מדעי החברה והדיפלומטיה הכלכלית.

כיום היא פועלת בדסק אמריקה ומציינת כי דווקא בזירות מסוימות הסחר ממשיך להתנהל כמעט ללא קשר למתחים פוליטיים. "בסופו של דבר, סחר מבוסס על אינטרסים כלכליים ופתרונות אמיתיים. גם במדינות עם יחסים מורכבים יש שיתופי פעולה והצלחות".

לדבריה, השליחות בדרום אפריקה טומנת בחובה גם אתגרים וגם הזדמנויות: "המציאות הבינלאומית משתנה, ויש לכך השפעה על השיח הכלכלי, אבל זו גם הזדמנות להדגיש את החדשנות והחוסן של ישראל ולחזק שיתופי פעולה".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר