"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

"מחסור חריף בזמינות, שמוביל לזינוק חד במחירים בטווח הקצר"

אירועי המלחמה ואירועים נוספים יצרו משבר משמעותי בענף הייבוא • מחירי השילוח האווירי של סחורות קפצו ב-100% וחברות ספנות מבקשות לפתוח חוזים

,עודכן
0השמעה
סחורה בנמל חיפה. צילום: רויטרס

המלחמה באיראן תופסת את ענף הספנות אחרי מספר משברים, ביניהם ירי טילים על ידי החות'ים, החרם טורקי, עליית מחירי הנפט ועוד. אירועים אלו מובילים לעליות פרמיות ביטוח שמתייקרות שאליהן נוספים היטלי מלחמה שמטילות חברות ספנות.

קשיים אלו הובילו לצמצום של רווח חברות התובלה האווירית ב-70%, כשמחירי הדלק לטון יותר מהוכפלו. לפי הערכות, היבואנים יגלגלו לפחות חלק מהעליות המשמעותיות במחירי השילוח לצרכן. רועי כהן, שותף במחלקת ספנות במשרד ש. פרידמן, אברמזון ושות', מתאר את הקשיים הנובעים בענף ממספר סיבות.

רועי כהן,צילום: מיכה בריקמן

"המלחמה הנוכחית מול אירן, גם אם תסתיים בהסכם כזה או אחר, פוגשת את ענף הספנות והשילוח האווירי לאחר ה-7.10, החות'ים, המשבר עם טורקיה ועוד. כל אחד מהם צמצם את מספר חברות הספנות ושילוח הזרות שמגיעות לישראל, האריך מסלולי הגעה, והעלה פרמיות ביטוח ועלויות שינוע".

כהן הוסיף ואמר כי "בסבב הנוכחי כבר ניתן לראות צמצום משמעותי של חברות השילוח האווירי שמגיעות לישראל מ 5-6 חברות בימים שלפני המלחמה, לשתי חברות שפעילות כרגע. מוצרים המיובאים לישראל בהטסה הם רגישים יותר, או בעלי פג תוקף קצר, כמו דגים ופירות ים, מוצרי אלקטרוניקה יקרים ועדינים, ותרופות. עלויות השילוח של מוצרים אלו התייקרו מתחילת המלחמה ב-100%.

מטוס FedEx,צילום: FedEx

"גם בשילוח הימי, דרכו מגיעות רוב הסחורות לארץ – מחומרי בניה, מכוניות, אופנה, ריהוט ועוד, אנו עדים להתייקרות משמעותית שנובעת משילוב בין היטלי מלחמה שגובות החברות, התייקרות פרמיות ועליה במחירי הנפט מתוספת של 60 סנט לטון לכ-2 דולר לטון, כאשר אוניית משא ממוצעת שוקלת 37,000 טון, כך שמדובר בעלייה של עשרות אלפי דולרים לאניית משא ממוצעת".

לדברי אלעד ברשאן, מומחה למכס ושילוח בינלאומי: "ההתייקרות בהובלה הימית אינה נובעת רק מעלייה בפרמיות ביטוח סיכוני מלחמה, אלא מהשפעה רחבה יותר של הנסיבות על כל המערכת. הסחר הבינלאומי הוא אקוסיסטם עדין מאוד, שבו כל שינוי – ביטחוני, תפעולי או רגולטורי – משבש איזונים קיימים.

אלעד ברשאן,צילום: ללא

"שינויי נתיבים, זמני הפלגה ארוכים יותר, חוסר זמינות של ציוד וקיבולת, ועלייה בעלויות המימון והסיכון, כולם מצטברים ללחץ מתמשך על מחירי השירות. בסופו של דבר, כאשר היצע השירותים מצטמצם והסיכון עולה, המחירים מטפסים, וההתייקרות הזו מתגלגלת לאורך כל שרשרת האספקה עד לצרכן".

לשאלה עד כמה מחירי המוצרים עשויים להתייקר ענה ברשאן: "בהערכה גסה, ניתן לצפות לעלייה של כמה אחוזים בודדים במוצרים קטנים ועתירי ערך, ועד עלייה דו ספרתית במוצרים גדולים או נפחיים יותר, במיוחד במוצרים לבית, ריהוט, ציוד חשמלי גדול וחומרי גלם. ככל שהמוצר תופס יותר נפח במכולה, כך מרכיב ההובלה במחיר הסופי גדל ולכן גם ההתייקרות משמעותית יותר.

סחורות בנמל אשדוד,צילום: לירון מולדובן

"יש להבחין גם בין הובלה אווירית להובלה ימית. בהובלה האווירית אנחנו כבר רואים מחסור חריף בזמינות, מה שמוביל לזינוק חד במחירים בטווח הקצר. לעומת זאת, בהובלה הימית ההשפעה מתונה יותר אך רחבה, והיא תלויה בעיקר בנפח שהמוצר תופס בתוך המכולה. ככל שהמוצר קטן ויקר יותר, הפגיעה במחיר תהיה מוגבלת יחסית, וככל שמדובר במוצרים נפחיים יותר, כך ההשפעה על המחיר לצרכן תהיה גבוהה יותר".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר