"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

הפיצוי במאי, המע"מ במרץ: המדינה דורשת כסף ששימש את העסקים כדי לא לקרוס

ב־26 במרץ יגיע מועד תשלום המע"מ • על רקע המלחמה ועיכוב תשלומי הפיצויים למאי, בעלי עסקים רבים השתמשו בכספים שגבו מהלקוחות כדי לשלם משכורות וספקים • כעת, עם מועד התשלום למדינה, לחלקם אין כיצד לשלם - מה שחושף אותם לקנסות כבדים ולהליכים פליליים

,עודכן
0השמעה
עסקים סגורים בקרית שמונה. צילום: אייל מרגולין - ג׳יני

בעוד ימים ספורים יידרשו אלפי עסקים קטנים ובינוניים להעביר לרשות המסים את תשלומי המע"מ עבור חודש פברואר. מתווה הפיצויים הממשלתי טרם אושר בוועדת הכספים, והכסף צפוי להגיע לחשבונות העסקים רק במהלך חודש מאי. הפער של כחודשיים יוצר מלכוד תזרימי שמאיים על המשך קיומם של עסקים רבים.

שיטת הדיווח בישראל מחייבת תשלום מע"מ עם הוצאת החשבונית. בפועל, בענפי המסחר והשירותים, הלקוחות משלמים לעיתים רק לאחר 60 יום ואף יותר. הפער הזה אינו חדש, אך בשנים רגילות עסקים מצליחים לגשר עליו באמצעות הכנסות חג הפסח - תקופה שבה הקמעונאות, ענף המזון והשירותים רושמים חלק משמעותי מהמחזור השנתי. השנה, הכנסות הפסח לא הגיעו.

סמוטריץ': "קיבלנו החלטה לא לפנות את תושבי הצפון"

מבצע "שאגת הארי" פגע בעונת השיא בדיוק ברגע הרגיש ביותר. עסקים השקיעו במלאי, בפרסום ובעובדים זמניים לקראת החג, מתוך ציפייה להכנסות שיכסו את ההוצאות ואת חוב המע"מ. בפועל, הלקוחות לא הגיעו, הפדיון נשחק - אך ההתחייבויות נותרו.

הפתרון המסורתי לפערים תזרימיים מסוג זה הוא הלוואת גישור קצרת מועד. אלא שהבנקים אינם מציעים פתרון כזה במסגרת המתווה, וקבלת אשראי מחוץ למתווה מחייבת עמידה בקריטריונים מחמירים. עסק שנכנס לתקופה עם ירידה חדה בהכנסות, גירעון הולך וגדל ותזרים שלילי - הוא בדיוק הפרופיל שהבנקים נוטים לדחות. מתווה הסיוע הבנקאי מציע בעיקר דחיית החזרי הלוואות והגדלה מוגבלת של מסגרות אשראי, אך אלה אינם מייצרים תזרים חדש אלא רק מקלים זמנית על הלחץ.

בהיעדר מזומן לתשלום המע"מ ב־26 במרץ, רבים מבעלי העסקים נאלצים להשתמש בכספי המע"מ שנגבו מהלקוחות כדי לשלם משכורות וספקים ולהמשיך לפעול.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ,צילום: אורן בן חקון

רו"ח יורם שיפר, שותף במשרד זיו, שיפר ושות' ובעלים של פלטפורמת החשבוניות הדיגיטליתInvoice4U, מסביר כי כאשר מגיע מועד התשלום לרשות המסים והכסף אינו בקופה - המשבר התזרימי הופך לאירוע משפטי. לדבריו, מע"מ מוגדר כ"כספי נאמנות" - כסף שנגבה בשם המדינה ואינו שייך לעסק. שימוש בו לצרכים שוטפים אינו נחשב לכשל תזרימי אלא להפרת אמון, שעלולה להוביל לקנסות כבדים, עיקולים ואף הליכים פליליים, כולל מאסר בפועל.

לדבריו, הבעיה אינה חדשה אך השנה היא חמורה במיוחד: "אנו נתקלים ביותר ויותר מקרים שבהם הקושי בתשלום המע"מ חוזר על עצמו. מדובר בבעיה ניהולית מערכתית, לא באירוע חד־פעמי, שמעידה על אי-התאמה בין מבנה ההכנסות להוצאות. השנה, כשהכנסות הפסח נעלמו והפיצויים טרם הגיעו, הפער התזרימי הפך לקריטי. על המדינה להקדים את העברת הפיצויים ולשלם מיידית לכל בעלי העסקים שטרם קיבלו את המענקים בגין המבצע הצבאי הקודם ושזכאים לכך".

לדבריו, הפתרון האמיתי אינו הלוואה אלא בחינה יסודית של ניהול התזרים - אך בחינה כזו דורשת זמן שרבים מהעסקים כבר אינם יכולים להרשות לעצמם.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר