בתקופה הקרובה ולפחות כל עוד המלחמה עם איראן נמשכת, מחירי הנפט יהיו במרכז העניינים הכלכליים. המומחים מזהירים מפני השלכות של מחירי נפט גבוהים לאורך זמן, השלכות שיכבידו על הצמיחה העולמית, על האינפלציה העולמית וכמובן על הבורסות.
מודי שפריר, אסטרטג השווקים של בנק הפועלים אומר "ההתפתחויות הביטחוניות במזרח התיכון ממשיכות לטלטל את השווקים הגלובליים, כאשר השפעתן המרכזית עוברת דרך מחירי האנרגיה ובראשם הנפט. המגמה כעת ברורה: עליית מחירי האנרגיה כבר מחלחלת לשווקים הפיננסיים, לציפיות האינפלציה ולמדיניות המוניטרית בעולם.
"המשמעות עבור הכלכלה העולמית וגם עבור ישראל, היא מעבר לסביבה מקרו כלכלית מורכבת יותר, עם שילוב של סיכוני אינפלציה, האטה בצמיחה ואי־ודאות גיאו-פוליטית מתמשכת. האירוע המרכזי שמכתיב את כיוון השווקים הוא הזינוק במחירי הנפט והגז. מחיר נפט מסוג Brent עלה בכ-55% מאז תחילת הלחימה, כאשר רק בשבוע האחרון נרשמה עלייה של כ-8.8% .
"הגורם המרכזי הוא הפגיעה בתשתיות אנרגיה באיראן ובקטאר, לצד חשש מהסלמה נוספת. גם הנפט האמריקאי (WTI) רשם עלייה חדה של כ-47% מתחילת המלחמה. המשמעות הכלכלית ברורה: עליית מחירי האנרגיה היא "מס" עקיף על הצרכנים והחברות. היא מייקרת תחבורה, ייצור ושירותים – ובסופו של דבר מתגלגלת לאינפלציה.
"התגובה בשוקי ההון לא איחרה לבוא. מדד S&P 500 ירד בשבוע האחרון בכ-1.9% והנאסד”ק ב-2.1%, כאשר באירופה הירידות היו חדות אף יותר – כ-3.8% במדד Stoxx 600. השווקים מאותתים כי הסיכון המרכזי אינו רק אינפלציה – אלא גם פגיעה בצמיחה. ככל שמחירי האנרגיה נשארים גבוהים לאורך זמן, כך עולה הסבירות לפגיעה בפעילות הכלכלית, בעיקר באירופה התלויה יותר בייבוא אנרגיה.
שמוליק קצביאן, האסטרטג הראשי של בנק דיסקונט אומר כי "המשקיעים הגלובליים מתלבטים מתי ובאיזה רמות מחירים תיעצר העלייה במחירי הנפט והאנרגיה. אנחנו מעריכים כי בראיה חצי שנה/שנה קדימה מחירי האנרגיה והנפט בעולם יתמתנו משמעותית מרמתם כיום, אך בטווח הקצר, המשך המלחמה עשוי לגרום להמשך עלייה חדה במחירי האנרגיה וקשה להעריך עד לאיזו רמה.
"טווח התחזיות בנושא מאוד רחב ויש גופים שאף מעריכים כי באם המלחמה תימשך זמן רב (אל תוך המחצית השנייה של 2026), מחירי הנפט עשויים להגיע גם לרמות של 130 דולר או יותר מכך. מאידך ישנן תחזיות אופטימיות, שמעריכות כי יתכן ואנו קרובים כבר למחיר המקסימום. אבל השורה התחתונה היא שהתנודתיות ואי הוודאות בשוק האנרגיה די חדה, ולהערכתנו העניין החשוב ביותר בשלב זה הוא להיות מודע להשפעה שיש למחירי האנרגיה (בין אם יעלו או דווקא ירדו בחדות) על הרכיבים השונים בתיק ההשקעות ובפרט על תיק המניות".
חואקין ת’ול, כלכלן ב- EFG International היושב בלונדון אומר כי "העלייה הצפויה במחירי האנרגיה כתוצאה מהסכסוך במזרח התיכון קיזזה את ההאטה בצמיחת השכר בחודש האחרון. הסכסוך צפוי להעלות את מחירי האנרגיה העולמיים, דבר שעשוי להתבטא בלחצים מקומיים על הוצאות משקי הבית עבור דלק וחשבונות על שירותים. לכן, ההחלטה התבססה בעיקר על כך שהאי-ודאות לגבי משך הסכסוך וההשפעה האפשרית שלו על מחירי האנרגיה מצדיקים השארת הריבית ברמה מצמצמת בשלב זה.
"החלטה זו עולה בקנה אחד עם הערכות קודמות, אז הודגשו הציפיות שהריבית תמשיך לרדת עם התמתנות הלחצים האינפלציוניים, בהיעדר זעזועים כלכליים. עם זאת, פרוץ הסכסוך במזרח התיכון שינה את התמונה עבור קובעי המדיניות בבנק, בעקבות עלייה במחירי הנפט והגז".
ניר ישעיה, מנכ"ל בנק אדמונד דה רוטשילד ישראל אומר כי "תשומת הלב של השווקים הפיננסיים ממוקדת בשבועות האחרונים בהתפתחויות במזרח התיכון, ובפרט במתרחש במצר הורמוז, אחד מצווארי הבקבוק המרכזיים של הסחר הימי בעולם. כ-20% מאספקת הנפט העולמית עוברת דרך המצר מדי שנה, כאשר חלק משמעותי ממנה מיועד לאסיה, ובעיקר לסין. מאז תחילת העימות, היקף ההיצע הגלובלי נפגע בכ-12 מיליון חביות ביום - היקף הגבוה פי שניים עד שלושה מהפגיעה שנרשמה במלחמות המפרץ הקודמות ובמשברי הנפט ההיסטוריים.
"השיבוש בזרימת הנפט מתורגם לעלייה במחירים, המובילה להתגברות ציפיות האינפלציה ולשינוי בהערכת מסלול הריבית של הבנקים המרכזיים. במקביל, מתחדדת ההבנה כי גם כאשר היכולות הצבאיות של איראן מוגבלות, היא עדיין מסוגלת להשפיע באופן משמעותי על נתיבי הסחר.
"מעבר לשיבושים בתעבורת הנפט, נרשמו בימים האחרונים גם פגיעות ישירות בתשתיות אנרגיה במדינות המפרץ, המחדדות את עומק הסיכון לשוקי האנרגיה הגלובליים. בקטר, אחת מיצואניות הגז הטבעי הנוזלי הגדולות בעולם, נפגעו 2 מתוך 14 מתקני הנזלת הגז וכן אחד משני מתקני ההנזלה המרכזיים. כתוצאה מכך, כ-17% מכושר ייצוא של הגז הטבעי הנוזלי של המדינה צפוי להיגרע לתקופה של 3 עד 5 שנים, לצד ירידה של כ-24% בייצוא הקונדנסט.
"ההפסד השנתי המוערך מהפגיעה עומד על כ-20 מיליארד דולר, והחברה אף נאלצה להפעיל סעיפי "כוח עליון" בחוזים ארוכי טווח. התפתחויות אלו מדגישות כי הסיכון אינו מוגבל עוד לשיבושים בזרימת הסחורות, אלא כולל גם פגיעה ישירה ביכולת הייצור עצמה מה שעשוי להאריך את השפעת משבר האנרגיה ולתרום ללחצים אינפלציוניים מתמשכים.
"השווקים, שהתרגלו בשנים האחרונות ל"אפקט טראמפ" - נסיגה ממהלכים לאחר תגובת שוק שלילית - מתמודדים כעת עם מציאות מורכבת יותר. ההבנה כי אין שליטה מלאה על קצב וסיום העימות, וכי לא מסתמן פתרון מידי, מעלה את רמת אי-הוודאות ומגבירה את פרמיית הסיכון".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו