האזהרה הבהולה של האוצר: ה"נזק" של פסח המבוזבז והחשש למצב המשק

המון סיבות לדאגה: בכירים במשרד האוצר מזהירים כי אם המלחמה לא תסתיים עד חג הפסח, או במהלכו, לא יהיה מנוס מפתיחה נוספת של תקציב המדינה, בפעם השלישית בתוך זמן קצר. כך אומרים אותם גורמים ל"היום", על רקע שורה של משתנים כלכליים שממשיכים להשתנות במהירות מאז העדכון האחרון של התקציב לפני כשבועיים בלבד.

הנימוק הראשון הוא כמובן תקציב הביטחון. נכון לרגע זה, תקציב הביטחון הכולל את ה"קופסה" עומד על 152 מיליארד שקל. "בקצב מימוש הצ'ק הפתוח שניתן למשרד הביטחון וקצב הירי של הצבא הרי שהתקציב הזה צריך יהיה להיפתח שוב ומהר מאוד כדי להתאים אותו למציאות. עוד לא הכנסנו לחישוב מערכה עצימה בלבנון שתכלול סבב גיוס מילואים נוסף, וכן הלאה", אמר אחד הבכירים ל"היום".

בכיר אחר הסביר את הדברים: "גם כשברור לכולנו שתקציב הביטחון צריך יהיה להיפתח שוב מהר מאוד, בטח אם החזית בלבנון תיפתח במלוא עוצמתה, צריך להסתכל על הדברים כך: הכלכלן הראשי הוריד את תחזיות הצמיחה מ־5.2% ל־4.7%.

מתקרבים למיצוי קרן הפיצויים

אם המלחמה לא תסתיים עד לחג הפסח צריך יהיה לעדכן שוב את תחזית הצמיחה כלפי מטה כי חג הפסח מאופיין ברכישה מואצת של הישראלים ובתיירות פנים טובה. אם המלחמה נמשכת לתוך חג הפסח קשה לראות את הישראלים גודשים את הקניונים וקשה עוד יותר לראות את התיירות, גם תיירות הפנים, מתאוששת ומייצרת תוצר שיעמוד בתחזיות המונמכות".

המשמעות הישירה היא פגיעה בהכנסות המדינה ממיסים. יעד גביית המיסים עודכן לאחרונה כלפי מעלה ל־586.3 מיליארד שקל, אך אם הצמיחה תיחלש קיים חשש ממשי שהיעד לא יושג. מצב כזה יעמיק עוד יותר את הלחץ על התקציב. גם בגזרה האזרחית מתגבר הלחץ התקציבי. היקף הנזק בעורף צפוי להגיע בתוך ימים לרמה של כ־5 מיליארד שקל, בעוד שבקרן הפיצויים יש כיום כ־10 מיליארד שקל בלבד.

באוצר מעריכים כי בקצב הנוכחי, בתוך שבועות ספורים הקרן תתרוקן – והממשלה תידרש להזרים אליה כספים מתקציב המדינה.

פגיעה בהכנסות ממיסים

מקור מימון מרכזי לקרן, מיסוי מקרקעין, אינו מדביק את קצב ההוצאות, בין היתר בגלל האטה בעסקאות הנדל"ן, נתון שמחמיר את הפער בין הכנסות להוצאות.בשורה התחתונה, שילוב של עלייה חדה בהוצאות הביטחון, ירידה בצמיחה ופגיעה בהכנסות המדינה מוביל למסקנה ברורה: התקציב שאושר לאחרונה עלול להפוך ללא רלוונטי בתוך זמן קצר.

בשקלול הדברים, הבכירים באוצר מזהירים שאם המלחמה לא תסתיים בקרוב תקציב המדינה שעבר בממשלה רק לפני שבועיים אינו רלוונטי יותר. בכיר אחר באוצר העלה חשש מסוג אחר: "קשה לי לראות איך הממשלה פותחת שוב את התקציב ומשלמת 'דמי מעבר' נוספים לחרדים ולאורית סטרוק, ולכן לא בטוח שהציבור בישראל יקבל את התמונה המלאה של המצב הכלכלי. כרגע נראה שמדי חודש פשוט נתעורר ונראה את הגירעון חוצה את היעד המעודכן של 5.1% תוצר.

"זו תמונה הרבה יותר חמורה, שכן אז ניתקל בחברות דירוג האשראי שלא יעדכנו את הדירוג שלהן ואת התחזיות לכלכלה הישראלית. כמו כן תהיה התערערות האמון של השווקים והמשקיעים בכלכלה, ומהר מאוד זה יגיע לשולחן החשבת הכללית שתמצא את עצמה פוגשת ריביות גבוהות למימון הגירעון הזה".

ההתאוששות תתארך

לסיכום הדברים, ברור שמלחמה עולה כסף ולא מעט ממנו, אבל נכון לעכשיו מה שמסתמן מדברי הבכירים באוצר  הוא כי בתקציב של 700 מיליארד שקל, הכולל תקציב ביטחון של יותר מ־150 מיליארד שקל, לא פוגשים את יעד הצמיחה המונמך של 4.7% ויעד גביית מיסים של 586.3 מיליארד שקל - ומכאן שגם לא פוגשים יעד גירעון של 5.1%.

המשמעות היא שהתאוששות הכלכלה הישראלית מהמלחמה תתחיל אמנם השנה אבל תגלוש לשנה הבאה, ושם היא תפגוש הוצאות ריבית שיכבידו על הצמיחה גם בשנים הבאות. הוצאות הלחימה נותנות את אותותיהן: בכירים באוצר מתריעים כי אם המערכה תימשך מעבר לפסח הגירעון עלול לחרוג מהיעד המשמעות: רענון התקציב בכדי "להתאים אותו למציאות" גם בגזרה האזרחית מתגבר הלחץ.