אנו נמצאים בעיצומה של מלחמת "שאגת הארי", שמהווה אתגר עצום לעורף הישראלי - ואין לדעת מתי תסתיים. באופן טבעי, מרבית תשומת הלב מופנית בימים אלה לחזית הלחימה, לסוגיות הביטחוניות, לאיזורי נפילת הרקטות והטילים; אלא שבמקביל, עסקים רבים, בעיקר קטנים ובינוניים, מוצאים עצמם בימים אלה סופגים הפסדים, ונאבקים בקושי על פרנסתם ופרנסתם עובדיהם.
העלאת שכר המינימום שתתרחש בקרוב עלולה להיות "הקש שישבור את גב הגמל", ואם ממשלת ישראל לא תיערך לכך מראש - עסקים רבים עלולים לקרוס.
לפי נתוני הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים במשרד הכלכלה (סיכום שנת 2024), בישראל פועלים כ-700 אלף עסקים קטנים ובינוניים (עד 100 מועסקים). העסקים הללו אחראים ליותר ממחצית מהתוצר העסקי במשק ומעסיקים כ-60% מהמועסקים במגזר העסקי.
העסקים הללו הם מנוע הצמיחה של כלכלת ישראל והיוו גורם מרכזי לצמיחה הכלכלית שנרשמה במדינה בשנים האחרונות; עם זאת, בימים אלה, רבים מהם, שחלקם עדין מתאוששים מ"חרבות ברזל" ו"עם כלביא", מוצאים עצמם במלחמת הישרדות.
במקביל, החל מה-1 באפריל, שכר המינימום בישראל יעלה ויעמוד על 6,443.85 שקלים לחודש למשרה מלאה ו-35.4 שקלים לשעה. מדובר בעדכון אוטומטי מכוח חוק שכר מינימום. חשיבות העלאת שכר המינימום לעובדים ברורה ומובנת מאליה, על רקע יוקר המחיה בישראל שמאמיר כל הזמן.
עם זאת, העסקים שנאנקים בימים אלה ומתמודדים עם ירידה דרמטית במחזורים ובהכנסות, יצטרכו להתמודד גם עם העלייה בהוצאות שנובעת מהעלאת שכר המינימום, וזה כבר עשוי להיות יותר מדי. קריסת עסקים משמעותה גם הרבה עובדים מפוטרים שצריכים למצוא את מקומם בשוק עבודה שמתמודד על השלכות המלחמה.
אז מה מדינת ישראל יכולה לעשות כדי להעלות את שכר העובדים - ולא להעמיס עוד יותר על העסקים?
לאחרונה חתם שר האוצר, בצלאל סמוטריץ', על צו שמעלה את הסכום ממנו יינתן הפטור ממע"מ על קניות באינטרנט מחו"ל בייבוא אישי (לא מסחרי) - מסכום של 75 דולר לסכום של 130 דולר.
המהלך הזה מעניק יתרון תחרותי ברור לספקים מחו"ל; בעוד מוצר שמוזמן מאתר בינלאומי נהנה מפטור עד תקרה מסוימת, העסקים בארץ, שמעסיקים עובדים כאן, משלמים ארנונה, שכר דירה, חשמל ומסים - אינם נהנים מהקלה דומה. העסקים המקומיים ממשיכים להוסיף מע"מ למחירי מוצריהם (סכום שגם כך אינו מגיע לכיסם אלא מועבר למדינה), בעוד שניתן לייבא חלק מהם במחיר זול יותר מחו"ל בשווי המע"מ.
שר האוצר, לטיפולך: ברור לכל כי מדינת ישראל תתקשה להמשיך בלחימה ללא עורף איתן, משק תקין וכלכלה מתפקדת. החלת הפטור שכבר ניתן לרכישות מחו"ל גם על רכישות מקומיות, תאפשר לעסקים המקומיים תחרות הוגנת מול העסקים מעבר לים, והם יהיו תחרותיים יותר עבור הצרכנים בישראל. זה עשוי להיות ההבדל בין עסק מתפקד לעסק קורס. מהלך כזה עשוי לאפשר לעסקים להתמודד עם העלאת שכר המינימום, ובה בעת - ישמור על תחרות הוגנת בין ייבוא לייצור מקומי.
מגזר עסקי פעיל, מקומות עבודה ושגרת פעילות במשק אינם רק עניין כלכלי; הם מרכיב מרכזי בחוסן הלאומי של מדינת ישראל - במיוחד בימי מלחמה. כאשר עסקים קורסים, לא רק הפרנסה נפגעת אלא גם היציבות החברתית והאמון ביכולת המשק להתאושש.
דווקא עכשיו, כאשר העורף הישראלי נדרש לעמידה ממושכת, על הממשלה לפעול במהירות כדי להעניק לעסקים את מרחב הנשימה הדרוש להם. אם לא נעשה זאת בזמן,נגלה מאוחר מדי שהמחיר של אי-עשייה כבד בהרבה.
רו"ח ועו"ד נמרוד רטנר, בודק שכר מוסמך ויועץ אסטרטגי בתחום השכר לחברות פרטיות וציבוריות
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו