למרות החזרה החלקית לשיגרה, ישנם לא מעט עסקים אשר נותרו סגורים מאז פרוץ מבצע "שאגת הארי". מדובר בעסקים רבים מתחומים מגוונים כדוגמת מתחום המסעדנות, ברים, בתי מלון, עסקים מתחום הפנאי והבידור ועוד. לא מדובר בעסקים מקו העימות בלבד כי אם מעסקים מרחבי הארץ.
זאת משום שההגבלות של עד 50 אנשים, אינן מאפשרות להן לפתוח הן מבחינת מספר האורחים והן מבחינה כלכלית. למרות הביקורת של עסקים אלה על מתווה הפיצויים שטרם יצא לפועל, עסקים אלה עדיין אופטימיים ומחכים להרחבת ההקלות על מנת לחזור לפעילות, כמה שיותר מהר.
עומר עוז, הבעלים של קבוצת NOX הכוללת 10 מסעדות, מועדונים וברים אמר ל"היום": "מבחינת העסקים שלנו, אין לנו שום הצדקה לפתוח אותם כעת. אנחנו מחכים כשיהיו הקלות בהנחיות של פיקוד העורף בתל אביב. ברגע שיעלו את ההגבלה ל-100-150 איש בסמוך למרחב מוגן, אז נוכל לפתוח את העסקים שלנו. אנחנו צריכים לשלם בינתיים משכורות לעובדים, לספקים, ארנונה ואת המענקים נראה מינימום ביולי-אוגוסט אבל תחת ההגבלות האלה אי אפשר לעבוד".
הוסיף ואמר: "עד עכשיו מתחילת המבצע , סגרנו את כל העסקים. מלבד פעם אחת שפתחנו את מסעדת "אמש" ביום שבת אחד בלבד, בסוף השבוע הראשון. עם זאת, מאז לא פתחנו כי לא היתה הצדקה היות ובסופ"ש הראשון היו מעט סועדים ומשפחות לא כל כך יצאו מהבית ובמקביל היו אזעקות. הסועדים היו צריכים לצאת למרחב מוגן במשך רבע שעה ואז המנות מתקררות וצריך להכין שוב את האוכל".
"בנוסף, יש עסקים כמו בתי קפה קטנים או אפילו דוכן פלאפל אשר יכולים לעבוד תחת הגבלות של 50 איש. בקרב רוב המסעדות צריך מינימום 100-150 אנשים. מתוך 50, רק 15 זה צוות ולכן אין הצדקה", הוסיף ואמר עוז.
לדבריו, "כמובן שבכל עסק מלבד ההכנסות שנפגעו, יש גם פגיעה של אלפי שקלים בערב בשל ההוצאות שממשיכות לדפוק כמו שכירות, ארנונה ועוד. כל שבוע כזה זה שאנחנו לא עובדים זה מיליוני שקלים". לעוז ולעסקים איתם שוחחנו ביקורת רבה על כך שמתווה הפיצויים טרם עבר.
לדבריו של עוז, "עד כה מתווה הפיצויים טרם עבר בוועדת הכספים, אבל עד יום רביעי האחרון בכלל לא היתה ודאות על שום דבר. הפיצויים מתחלקים לפיצויים לבעל העסק ויש את נושא העובדים. הפיצויים של ההוצאות למעסיקים הוא לפי אותו מתווה של 'עם כלביא', אך מבחינת החל"ת לעובדים, החמירו את התנאים, היות והעובדים שזכאים לחלת הם כאלה שלא עבד מינימום 14 יום רצוף. זאת, לעומת 12 ימים ב'עם כלביא', כאשר לאחר מכן הוחלט על 10 ימים".
"זה אומר שעובד שלא עבר את ה-14 יום ועבד בחלק מהימים, לא זכאי לחל"ת. זה שיא האבסורד. הדרישה שלנו באיגוד המסעדות ומצד עסקים רבים היא לעשת חל"ת גמיש. המשמעות היא שעל הימים שעובד לא עובד, המדינה משלמת ובימים שהוא כן עובד, המעסיק ישלם. ככה זה יקל על המעסיק והעובד לא 'נדפק'".
הוסיף וביקר: "כאמור, מתווה הפיצויים טרם אושר. עם זאת, היה ראוי שבגלל שהמדינה למודת ניסיון מכל המשברים, לתת באופן מיידי לעסקים מקדמות. זה טכנית דבר פשוט. כל ההכנסות מחודשים עברו מדווחות למס הכנסה ולמע"מ. המדינה יכולה לבדוק שמונה חודשים אחורה, מה קרה לעסקים בתקופת 'עם כלביא' ולתת אחוז מקדמה מסוים, כדי שעסקים יוכלו לשלם שכירות ארנונה ועוד. לאחר שמתווה הפיצויים יצא לפועל, יהיה ניתן לקזז והכלכלה תתקדם. בינתיים הכל תקוע, זה שיא האבסורד".
"כולם ידעו שיוצאים למלחמה, כל אזרח בישראל ואפילו באיראן ידעו שזה יקרה מתישהו. מצד הצבא הכל מסודר, יודעים להוריד חלון בבית באיראן, אבל מבחינה כלכלית, לא נערכים כראוי".
השף גיא פרץ, הבעלים של הטברנות סלון יווני מספר: "לא פתחתי את הטברנות של סלון יווני היות והקונספט שלנו הוא דינר אנד פארטי. יש מתחמים שמלכתחילה הם סגורים. בנוסף, המקום שלנו הוא רועש כחלק מהחוויה. זו ארוחה עם זמרים, רקדנים, בוזוקי ועוד וצריך לשמוע את האזעקות".
לדבריו של פרץ: "זה לא כלכלי עבור מסעדה כזו לפתוח את המקום עבור 50 אנשים. מעבר לכסף, ל-50 אורחים אין אווירה. בראשון לציון למשל המקום מכיל 350 איש. אם היה אישור ל-150-100 אנשים, זה אולי היה רלוונטי. בנוסף, המסעדות שלנו פועלות החל מהערב ואילו מסעדות שפעילות בימים אלה פעילות בעיקר ביום".
"אם היתה לנו מסעדה של משלוחים, ארוחות עסקיות או ארוחות ערב משפחתיות, זה יכל להיות רלוונטי כי גם אם זה 50 איש במסעדות כאלה יש הרבה מחזורים. אצלנו אנשים יושבים בערב לסבב אחד. בנוסף, יש בעיות אחרות כמו עובדים במילואים וקבוצות שמבטלות. אני ישבתי בעצמי בשישי בצהריים באחת מהמסעדות מהשורה הראשונה ב 12:30 בצהריים והייתי לבד".
לגבי העובדה כי טרם גובש מתווה אמר פרץ: "במדינה כמו שלנו שיוצאת חדשות לבקרים למלחמה, היה צריך שיהיה מתווה בלחיצת כפתור".
דוד ברנס, מנכ"ל מלון עכותיקה בעכו מספר: "אנחנו סגורים בחצי קלאץ'. עבור הזמנות קיימות אנחנו פותחים במיוחד. למשל, יש לנו זוג אחד בלבד שיגיע מחר ואנחנו פותחים בשבילו גם את הספא. לא נאכזב אף אחד, הההיפך הוא הנכון. יש לנו הזמנות בודדות, אבל אין לנו הזמנות חדשות. המלון פתוח אבל כאמור אין הזמנות. עם זאת, אני לא סוגר את הדלתות. יש אור ויש נוכחות. אני נמצא ויש לנו חדרנית על פי צורך. מנהל המשק נמצא ומי שצריך איש תחזוקה. אנחנו לא סגרנו ב-7 באוקטובר ולא נסגור גם כעת. אני מאד אופטימי. אני יודע שברגע שהמצב ירגע, נפרח שוב".
יוסי פרץ, הבעלים של "דש", חברת הפקות של אטרקציות לאירועים, מספר כי "העסק סגור מתחילת המלחמה ב-85%. היות ואנחנו מספקים אטרקציות לחברות ציבורית ומתנסים והכל סגור כעת, אין לנו פעילות. בעקבות המצב, אני פונה למגזר הפרטי כמו ועדי בניינים שמחפשים מתנפחים, אבל זו טיפה בים. יש לנו עלויות של מחסנים, ביטוח ועוד והפעילות שאנחנו נוקטים בה היא בשוליים".
ערן בוכריס, בעל משרד ראיית חשבון וליווי אסטרטגי לעסקים "אנחנו רואים יותר ויותר בעלי עסקים שמקבלים החלטה מושכלת לא לפתוח בזמן המלחמה, מתוך הבנה שפתיחה בתנאים של ביקושים נמוכים ועלויות גבוהות עלולה לייצר הפסד גדול יותר מהשבתה זמנית. זו לא חולשה אלא ניהול סיכונים נכון שמבוסס על הסתכלות תזרימית ואסטרטגית רחבה".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו