אם אנחנו רוצים להבין איך נערכת המערכת הבנקאית לסיום המלחמה, כדאי להעיף מבט על הדרך בה הם מנהלים את ההון שלהם, או נכון יותר כיצד הם פועלים להגדיל או להקטין את יתרות המזומנים שלהם שאמורים במעלה הדרך להפוך לאשראי והלוואות לציבור הרחב.
ברור לכל שסיום המלחמה מתקרב וגם אם זה יקח עוד מספר שבועות הרי שזה סדר גודל הזמן שאנחנו מדברים עליו ומכאן נגזרות שורה של החלטות שהמרכזית שבהן היא - מי יממן את הבום הצרכני ואת השיקום ביום שאחרי המלחמה. נדגיש, מי שיקח חלק גדול יותר במימון הזה, ירוויח לא מעט כסף.
והנה דוגמה טוב לתהליך הזה. בנק לאומי השלים הלילה גיוס של 4.1 מיליארד שקל מהמשקיעים המוסדיים שבתורם הזרימו 5.7 מיליארד שקל ביקושים להנפקה הזו. מה זה אומר? שכעת יש לבנק לאומי עוד 4.7 מיליארד שקל במזומן בקופה שכמובן ימונפו, והם מחפשים לקוחות שיקבלו את ההלוואות האלה - כדי לעשות עסקים.
נדבר רגע על המשקיעים המוסדיים. נכון להיום בכל חודש המשקיעים המוסדיים סופגים הפקדות נטו של הציבור בסדר גודל של 6 מיליארד שקל. והכסף הזה מחפש מקום להשקעה. במקרה הזה הרי שבנק לאומי משלם ריביות גבוהות מהריביות שמשלמת הממשלה. בהינתן המוסכמה שהבנקים בישראל יציבים הרי שניתן להתייחס אליהם כהשקעה שהיא הכי קרובה לביטחון שנותנת הממשלה עם עודף ריבית ולכן מדובר בסחורה הכי חמה בשוק.
אם כן, בנק לאומי גייס את הכסף מהמוסדיים באמצעות 3 סדרות אג"ח שונות: הנפקת סדרת כתב הון נדחה חדשה, שקלית ל-5.5 שנים במרווח של 0.96%, הרחבת סדרת אגח מדדית ל-3.7 שנים במרווח של 0.6% והנפקת נייר ערך מסחרי לשנה במרווח של 0.07%.
את הגיוסים הובילה החטיבה לשוקי הון בלאומי, בשיתוף החטיבה הפיננסית. מבנק לאומי נמסר כי "כספי הגיוס נועדו להמשך הצמיחה ולגיוון מקורות המימון של הבנק".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו