"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
ביקושים גבוהים של כמעט 6 מיליארד שקל בהנפקה של בנק לאומי
בנק לאומי גייס מהמשקיעים המוסדיים 4.1 מיליארד שקל, מה שאמור לשמש אותו לאחר סיום המלחמה להגביר את הפעילות שלו בתחום האשראי ומימון השיקום
הבורסה לניירות ערך בתל אביב (ארכיון) . צילום: יהושע יוסף

ביקושים גבוהים של כמעט 6 מיליארד שקל בהנפקה של בנק לאומי

בנק לאומי גייס מהמשקיעים המוסדיים 4.1 מיליארד שקל, מה שאמור לשמש אותו לאחר סיום המלחמה להגביר את הפעילות שלו בתחום האשראי ומימון השיקום

ניצן כהן
, עודכן
0

Your browser doesn’t support HTML5 audio

אם אנחנו רוצים להבין איך נערכת המערכת הבנקאית לסיום המלחמה, כדאי להעיף מבט על הדרך בה הם מנהלים את ההון שלהם, או נכון יותר כיצד הם פועלים להגדיל או להקטין את יתרות המזומנים שלהם שאמורים במעלה הדרך להפוך לאשראי והלוואות לציבור הרחב.
ברור לכל שסיום המלחמה מתקרב וגם אם זה יקח עוד מספר שבועות הרי שזה סדר גודל הזמן שאנחנו מדברים עליו ומכאן נגזרות שורה של החלטות שהמרכזית שבהן היא - מי יממן את הבום הצרכני ואת השיקום ביום שאחרי המלחמה. נדגיש, מי שיקח חלק גדול יותר במימון הזה, ירוויח לא מעט כסף.
חנן פרידמן, מנכ"ל בנק לאומי, צילום: אורן דאי
והנה דוגמה טוב לתהליך הזה. בנק לאומי השלים הלילה גיוס של 4.1 מיליארד שקל מהמשקיעים המוסדיים שבתורם הזרימו 5.7 מיליארד שקל ביקושים להנפקה הזו. מה זה אומר? שכעת יש לבנק לאומי עוד 4.7 מיליארד שקל במזומן בקופה שכמובן ימונפו, והם מחפשים לקוחות שיקבלו את ההלוואות האלה - כדי לעשות עסקים.
נדבר רגע על המשקיעים המוסדיים. נכון להיום בכל חודש המשקיעים המוסדיים סופגים הפקדות נטו של הציבור בסדר גודל של 6 מיליארד שקל. והכסף הזה מחפש מקום להשקעה. במקרה הזה הרי שבנק לאומי משלם ריביות גבוהות מהריביות שמשלמת הממשלה. בהינתן המוסכמה שהבנקים בישראל יציבים הרי שניתן להתייחס אליהם כהשקעה שהיא הכי קרובה לביטחון שנותנת הממשלה עם עודף ריבית ולכן מדובר בסחורה הכי חמה בשוק.
אם כן, בנק לאומי גייס את הכסף מהמוסדיים באמצעות 3 סדרות אג"ח שונות: הנפקת סדרת כתב הון נדחה חדשה, שקלית ל-5.5 שנים במרווח של 0.96%, הרחבת סדרת אגח מדדית ל-3.7 שנים במרווח של 0.6% והנפקת נייר ערך מסחרי לשנה במרווח של 0.07%.

את הגיוסים הובילה החטיבה לשוקי הון בלאומי, בשיתוף החטיבה הפיננסית. מבנק לאומי נמסר כי "כספי הגיוס נועדו להמשך הצמיחה ולגיוון מקורות המימון של הבנק".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...