פוטנציאל חיסכון של מיליארדים לציבור: הרפורמה בבנקאות מגיעה לכנסת

השבוע צפויה לעלות לקריאות שנייה ושלישית הרפורמה הגדולה בענף הבנקאות, לאחר שבשבוע שעבר הושלמו הדיונים בה בוועדה למיזמים ציבוריים בכנסת. עיקר הרפורמה נועד לפתוח את שוק הבנקאות לתחרות גדולה יותר באמצעות אפשרות להקים בנקים קטנים חדשים.

בפועל, המשמעות היא כי גופים שיקבלו רישיון יוכלו לגייס פיקדונות מהציבור ולהעניק אשראי והלוואות, פעילות שבעבר היתה נחלתם הכמעט בלעדית של הבנקים הגדולים.

באופן עקרוני, הרפורמה אינה צפויה לשנות באופן דרמטי את מאזן הכוחות במערכת הבנקאית, אך היא עשויה להתחיל ולסדוק אותו. בנקים קטנים שירצו לגייס פיקדונות יצטרכו להציע לציבור ריביות אטרקטיביות יותר מאלו שמציעים הבנקים הגדולים. מנגד, כדי למשוך לקוחות לקחת הלוואות ואשראי הם צפויים להציע ריביות נמוכות יותר.

מצב כזה עשוי ליצור תחרות אמיתית יותר במערכת הבנקאית ולדכא את הוצאות הריבית של משקי הבית על אשראי והלוואות.

ל"ישראל היום" נודע כי חוות דעת כלכלית שהוכנה באוצר על ידי הכלכלן אוריאל סיטרואן, לשעבר ממלא מקום הממונה על התחרות והכלכלן הראשי במשרדי התובע הכללי של מדינת ניו יורק, מצביעה על הריכוזיות הגבוהה בשוק האשראי בישראל.

לפי הנתונים, כ־70% מהאשראי למשקי הבית בישראל ניתן כיום על ידי ארבעת הבנקים הגדולים. לעומת זאת, חברות כרטיסי האשראי נאלצות לגייס מקורות מימון בעלויות גבוהות יותר - בכ־2% בממוצע יותר מהעלויות של הבנקים, מצב שמקשה עליהן להתחרות במערכת הבנקאית.

לדברי סיטרואן, הרפורמה החדשה עשויה לשנות את המצב הזה. האפשרות לגייס פיקדונות מהציבור תוזיל את עלויות גיוס ההון של גופים חוץ־בנקאיים, וההוזלה הזו צפויה להתגלגל במהירות אל הציבור בדמות ריביות נמוכות יותר על הלוואות ואשראי.

על פי ההערכות בחוות הדעת, ירידה בריביות האשראי למשקי הבית עשויה להוביל לחיסכון מצרפי של כ־1.4 מיליארד שקל בשנה. במקביל, תחרות על פיקדונות צפויה להעלות את הריביות על החסכונות.