מלחמת האלגוריתמים: הדיפנס־טק הוא כיפת הברזל הכלכלית

בעשור האחרון שדה הקרב המודרני עבר טרנספורמציה שאינה נופלת בעוצמתה מהמצאת אבק השריפה. אם בעבר עוצמה צבאית נמדדה במספר הדיוויזיות או בטונות של פלדה, הרי שהיום המשוואה השתנתה ללא הכר.

אנחנו ניצבים בפני מציאות שבה נכסים אסטרטגיים בשווי מיליארדי דולרים – נמלים, בתי זיקוק, מערכי מכ"ם ותחנות כוח – מאוימים על ידי "נשק של עניים": כטב"מים וטילים זולים שעלותם זניחה ביחס לנזק שהם עלולים לחולל. חוסר הסימטריה הזה אינו רק אתגר טקטי; הוא איום ישיר על הכלכלה ועל הביטחון הלאומי של מדינות מפותחות.

הבעיה המרכזית במאבק מול הציר האיראני היא מה שמכונה כיום "כלכלת היירוט". כאשר ישראל או ארצות הברית נדרשות לשגר טיל מיירט שעולה מיליוני דולרים כדי להפיל כטב"ם שעולה אלפי דולרים בלבד, הן נכנסות למסלול כמעט בלתי נמנע של שחיקה כלכלית. האויב אינו חייב לנצח בשדה הקרב; די בכך שיגרום לנו לרוקן את המחסנים ואת התקציבים. זהו ניצול ציני של פערי העושר: שימוש בטכנולוגיה זולה ופשוטה כדי לשתק מערכות הגנה מתוחכמות ויקרות בהרבה.

הכרח קיומי

כדי לשנות את המשוואה הזו, השקעה בדיפנס־טק (Defense Tech) אינה פריווילגיה אלא הכרח קיומי. המטרה היא ליצור כלים שישברו את פרדוקס העלות. טכנולוגיית הלייזר, למשל, מציעה מעבר מיירוט קינטי יקר ליירוט מבוסס אנרגיה מכוונת, שעלותו דולרים בודדים בלבד לכל הפעלה. זהו שינוי תפיסתי עמוק: הגנה יעילה שאינה מטילה נטל כלכלי כבד על המדינה המגינה.

במלחמה המודרנית גם "מכת הפתיחה" מקבלת משמעות חדשה. המושג האמריקני הקלאסי "הלם ומורא" כבר אינו נשען רק על עוצמת אש, אלא על היכולת לשתק מערכות אויב בתוך שניות. מדינות עשירות חייבות להשקיע במערכות אוטונומיות ובבינה מלאכותית המסוגלות לזהות ולנטרל אלפי איומים בו־זמנית.

לנצל יתרון טקטי

כאשר משפרים את יכולת "מכת הפתיחה", יתרון טקטי קטן – כמו זיהוי תדר מכ"ם או חדירה לרשת תקשורת – יכול להפוך ליתרון אסטרטגי. המשמעות היא לא רק פגיעה באויב, אלא מניעת היכולת שלו לפתוח מערכה מלכתחילה. כאן נכנס לתמונה גם עיבוד נתונים בקצה המערכת (Edge Computing), המאפשר למל"טים, לטילים ולמערכות הגנה לקבל החלטות בזמן אמת ולפעול מהר יותר מקצב התגובה של האויב. במובן הזה, הניצחון האמיתי אינו בהכרח בשדה הקרב אלא ביכולת למנוע את המלחמה לפני שהיא הופכת למערכה מתמשכת ומדממת.

המספרים מעידים על עומק השינוי. בשנת 2025 נרשמה פריצה משמעותית של סטארט־אפים ביטחוניים למרכז הבמה של ההשקעות העולמיות. ההשקעות בדיפנס־טק כמעט הכפילו את עצמן והגיעו לכ־19 מיליארד דולר, בעוד שהוצאות הביטחון הגלובליות טיפסו לשיא של כ־2.7 טריליון דולר. המשקיעים אינם מחפשים עוד רק פלטפורמות כבדות ויקרות, אלא בעיקר "מוח": תוכנה, נתונים ואלגוריתמים.

תחום האוטונומיה והרחפנים, למשל, צפוי להגיע לשווי של כ־110 מיליארד דולר עד שנת 2030, ובינה מלאכותית לשדה הקרב היא כיום הסגמנט הצומח ביותר. זוהי עדות לכך שהעליונות הצבאית עוברת בהדרגה מה"ברזלים" אל ה"אלגוריתמים".

במקביל, אחד המאפיינים המדאיגים של המשולש ישראל-איראן-ארצות הברית הוא התקצרות הזמן בין מערכה למערכה. אנחנו חיים בעידן שבו "המלחמה שבין המלחמות" הופכת לסבבים גלויים החוזרים בתדירות גבוהה. קצב כזה מחייב שינוי עמוק בתפיסת המלאים והייצור. לא ניתן עוד להסתמך על תעשיות ביטחוניות כבדות ואיטיות, שתהליכי הייצור שלהן נמשכים שנים.

הדיפנס־טק המודרני מאמץ יותר ויותר שיטות מעולם ההייטק האזרחי. המשמעות היא מעבר למערכות "מוגדרות תוכנה" – כאלה שניתן לשדרג באמצעות עדכוני גרסה במקום החלפת חומרה יקרה. כך ניתן להגיב לאיומים חדשים בזמן אמת. במקביל, טכנולוגיות כמו הדפסה תלת־ממדית וקווי ייצור מודולריים מאפשרות לשקם מלאי חימוש במהירות רבה יותר. במקום תהליכים הנמשכים שנים, ניתן להגיע למילוי מחדש של מחסנים בתוך שבועות.

היכולת להשתקם במהירות הופכת בעצמה לכלי הרתעה. אויב שיודע שמלאי החימוש של יריבו יתחדש בתוך זמן קצר, יבין כי גם אם הצליח לשחוק מערכות הגנה או לגרום להוצאה כספית גדולה, היתרון שלו זמני בלבד.

בסופו של דבר, השקעה בדיפנס־טק יוצרת סוג חדש של עומק אסטרטגי. בעבר מדינות חיפשו עומק גאוגרפי – שטח שמספק מרחב תמרון. כיום העומק הזה הופך לעומק טכנולוגי: יכולת להגן על נכסים אסטרטגיים באמצעים זולים יחסית, ובמקביל לפגוע ביכולות האויב בדיוק גבוה ובעלות נמוכה.

ישראל, המשמשת במובנים רבים "מעבדת קצה" של העולם, יחד עם העוצמה הכלכלית והלוגיסטית של ארצות הברית, יכולה להוביל את המהפכה הזו. אם היתרון ההנדסי והחדשנות הטכנולוגית לא יתורגמו למערכת אסטרטגית רחבה של דיפנס־טק, קיים סיכון שהמערב יישחק במלחמות מהסוג הישן. בעידן שבו כטב"ם שמחירו מאות דולרים יכול לאיים על ספינת מלחמה בשווי מיליארד, החדשנות אינה רק מנוע צמיחה כלכלי – היא תנאי בסיסי לביטחון וליציבות של הכלכלה המערבית.

הכותב הוא מייסד חברת הפינטק Twelve ובוגר אגף התקציבים במשרד האוצר.