נותן מענה - אבל לא לכולם: עושים סדר במתווה הפיצויים למשק

בעקבות השבתת עסקים רבים במהלך מבצע "שאגת הארי" ויציאתם של רבים לחל"ת, שר האוצר בצלאל סמוטריץ' פרסם את מתווה הפיצויים לאלו שספגו הפסדים. בשיחה עם "היום", רואה חשבון נדב גיל, עו"ד קשת סירוטה-לוינר, נשיץ ברנדס אמיר ועו"ד דנה כהן מספרים לאיזה פיצויים אתם זכאים באמת - ואיך תקבלו אותם. עושים סדר.

אחרי מבצע "עם כלביא": מתווה הפיצויים לעסקים שאושר בכנסת

לדברי רואה חשבון נדב גיל, מוביל תחום התמריצים Deloitte, מי שזכאי לפיצוי הם עוסקים המדווחים למע"מ במחזורים של 12,000 שקלים עד 400,000 שקלים - ושחוו ירידה של 25% לפחות במחזור העסקאות בין ה-25-26 למרץ.

עסקים המדווחים דו חודשי, ב-12.5% בבחינת חודשים מארס-אפריל 25 לעומת 26. הפיצוי לעסקים עד מחזור של עד 300,000 שקלים הוא פיצוי קבוע. הפיצוי לעסקים במחזורים של 300,000 שקלים עד 400 מיליון שקלים הוא פיצוי לפי נוסחה שמורכבת ממרכיב על ההוצאות וכן מרכיב על הוצאות השכר עד תקרות שנקבעו ולכל היותר 1.2 מיליון שקלים. עסקים מעל 400 מיליון שקלים נותרו שוב מחוץ למתווה.

זהה ל"עם כלביא"

המתווה זהה לזה הפורסם לאחר מבצע "עם כלביא". בנוסף, המתווה הנוכחי נותן מענה לעסקים מהצפון ומאפשר להם מסלול טוב יותר לבחירה וגם תקופת השוואה אחרת שאמורה להיטיב עמם.

צריך לדעת כי בהרבה מקרים יש פער בין מה שהניזוק זכאי לו לפי הנוסחא לבין ההחלטה של קרן הפיצויים. למדנו מהפיצויים ב"עם כלביא" כי קרן הפיצויים בודקת האם הייתה ירידה שאינה קשורה למערכה הספציפית, ובמידה והעסק חווה ירידה בחודשים שאינם זכאים לפיצוי לפני המערכה - קרן הפיצויים שוללת את הזכאות לפיצוי. כלומר, הפיצויים יינתנו למי שספג פגיעה כתוצאה ממלחמה ולא בגלל שהעסק לא טוב, ומתקשה ביום יום.

מה עם הראשונים להיפגע?

במתווה הנוכחי, חסרה התייחסות לענפים ספציפיים שהם הראשונים להיפגע והאחרונים לחזור לשגרה. עסקים כמו: תיירות והפקה, בדגש על עסקים שמתבססים רבות על חגיגות חג הפורים שבוטלו השנה בדקה ה-90 אחרי שכל ההכנות כבר נעשו והושקעו תשומות בהן.

הזכאות לחל"ת

"במשפחות עם ילדים ‏מתחת לגיל 14 בכל הארץ יוכל אחד ההורים לצאת לחל"ת", אמרו עו"ד קשת סירוטה-לוינר, שותפה וראש משותף מחלקת מסים ונשיץ ברנדס אמיר. "יש לציין כי המתווה יחול על כל עובד במשק שייעדר ממקום עבודתו וייצא לחל"ת, ולא רק עם הורים לילדים מתחת לגיל 14 כך פיצויים ינתנו לילדים עד גיל זה.

"גם הפעם, המתווה אמור לכלול קיצור של תקופת החל"ת, שמקנה זכאות לדמי אבטלה מ-30 יום ל-14 יום רצופים. המשמעות הבעייתית היא שעובדים שלא הגיעו לעבודה עם תחילת המלחמה, אך חזרו היום לעבודה או יחזרו במהלך השבוע - לא יהיו זכאים לפיצוי. זאת, בגלל שלא יוכלו להראות היעדרות של 14 ימים רצופים. על פי המתווה המסתמן, עובד שעומד בתנאי הזכאות יקבל בתקופת החל"ת דמי אבטלה מהמדינה. עוד נקודה בעייתית: הפיצוי על כל יום עבודה צפוי להיות חלקי. אם להסתמך על מתווים דומים בעבר, ככל הנראה מדובר בכ-70% בממוצע".

שאלות נפוצות

האם כאשר מתווה החל"ת מציין 14 ימי היעדרות הכוונה לימי עבודה נטו, לא כולל סופי שבוע, או לתקופה כוללת בת 14 יום - כלומר כולל סופ"שים?

הכוונה היא ל-14 ימים ברוטו, במצטבר של היעדרות.

האם המתווה נותן מענה גם לעובדים שלא יכולים להגיע לעבודה בגלל פחד ביטחוני או חוסר תחבורה, ולא בגלל סגירת מערכת החינוך?

כל עובד שכיר, ללא תלות במצבו המשפחתי, יכול לצאת לחל"ת בסיוע המדינה אם הוא עומד בקריטריונים - בדיוק כמו שהיה בסבבי לחימה קודמים כמו מבצע עם כלביא.

המתווה קובע כי הוצאה לחל"ת תיעשה בהסכמת העובד. עד כמה ההסכמה הזו באמת חופשית במציאות, והאם עובד שמסרב לצאת לחל"ת מסתכן בפיטורים?

"בדרך כלל, הוצאה לחל"ת מחייבת הסכמת העובד ולא ניתן לכפות אותה חד-צדדית", אמרה עו"ד דנה כהן, שותפה במחלקת דיני עבודה במשרד פירון. "יחד עם זאת, בתקופות חירום ומלחמה, כפי שאנו חווים בימים אלו עם פרוץ מבצע 'שאגת הארי', מצופה מהצדדים ליחסי עבודה לגלות גמישות והבנה של מגבלות המציאות ולבחון פתרון סביר שיאפשר התמודדות עם סגירה או ירידה בפעילות העסקית.

"בהתאם, סירוב של עובד לצאת לחל"ת אינו אמור להוביל לפיטורים כסנקציה, אך כאשר קיימת פגיעה ממשית בפעילות העסק ואין באפשרות המעסיק להמשיך ולפעול נוכח הימשכות מצב החירום, מעסיק עלול להידרש לשקול צעדי התייעלות וצמצום, ובנסיבות מסוימות ובהיעדר חלופות, גם לשקול סיום העסקה".

הקיצור של תקופת החל"ת המזכה בדמי אבטלה ל-14 יום נועד להקל על עובדים, אבל מה קורה אם ההיעדרות קצרה יותר? מי נושא בעלות במצב כזה, המעסיק או העובד?

"מתווה הסיוע אכן לא נותן מענה להיעדרות של עובדים שהינה היעדרות קצרה מ-14 ימים, ולכן עובדים שנעדרו בתחילת המלחמה ושבו לעבודה עם פתיחה חלקית של המשק, עלולים להישאר ללא דמי אבטלה כלל", אמרה דנה. "בהינתן שהמתווה ייכנס לתוקף רק לאחר אישור הכנסת והשלמת הליך החקיקה, ייתכנו בו שינויים.

"לכן, בשלב זה ניתן לסווג את הימים כחופשה בתשלום (ככל שקיימת לעובד יתרה) או להשאיר את הימים כימי היעדרות ללא תשלום, תוך בחינה מחודשת ועדכון הסיווג אם וככל שמתווה הפיצוי ישתנה במסגרת הליכי החקיקה".

האם המעסיק מחויב להחזיר את העובד לאותו תפקיד עם סיום החל"ת, או שהמצב הביטחוני עשוי להשפיע גם על חובת ההשבה לעבודה?

"חל"ת היא השעיה זמנית של יחסי העבודה ולא סיום העסקה, ולכן עם סיום תקופת החל"ת קיימת ציפייה וחובה להשיב את העובד לעבודה, בדרך כלל לאותו תפקיד ובאותם התנאים, כפי שהיו ערב צאתו של העובד לחל"ת. יחד עם זאת, בהינתן שאנו מצויים במצב חירום וקיימת פגיעה מתמשכת בפעילות של מעסיקים רבים, הנסיבות עלולות להשפיע על היכולת המעשית להשבה מלאה של העובד לתפקידו, למשל במקרה שהפעילות צומצמה או נסגרה.

"במצב כזה, על המעסיק לפעול בתום לב ובשקיפות ולבחון פתרונות חלופיים להשבת העובד לעבודה, בין היתר השבה לתפקיד דומה או התאמות זמניות בהיקף או במתכונת ההעסקה".