עליית מחירי הנפט תביא לעליית מחירי הדלק בישראל - כבר בחודש הבא

הכלכלנים הבכירים של הבנקים ובתי ההשקעות המובילים בישראל מציירים בימים אלו תמונה כלכלית מורכבת: המלחמה מול איראן פוגעת בצמיחה ומלבה את האינפלציה, אך הנזק היומי למשק נמוך מזה שנרשם בסבב הקודם לפני כשנה. בעוד הגירעון התקציבי ממשיך לתפוח ומחירי הנפט מאיימים להכביד על הארנק הביתי, השקל מפתיע דווקא בהתחזקות - ביטוי לאופטימיות זהירה בשווקים כי המערכה הצבאית עשויה להוביל בסופו של דבר להפחתת הסיכון הגיאופוליטי הכרוני של ישראל.

ויקטור בהר, הכלכלן הראשי של בנק הפועלים אומר היום כי ״אנו אחרי שבוע של מלחמה ונראה בשלב זה שהפגיעה בפעילות הכלכלית פר יום של מלחמה נמוכה מזו שחווינו בשנה שעברה. 12 ימי מלחמה מול איראן הובילו בשנה שעברה לירידה של 4% במונחים שנתיים בתוצר של הרבעון השני. בניגוד למצב בשנה שעברה, פעילות המסחר שבה עתה בחלקה הגדול, וגם אתרי הבנייה פועלים באופן חלקי״.

מה שקורה בבורסה בשבוע האחרון הוא למעשה אופציית Call על המצב הגיאופוליטי. אומר בהר. ״פרמיית הסיכון של המדינה לא השתנתה הרבה, ואיגרת החוב של מדינת ישראל (בדולר) לטווח של עשר שנים נסחרת בכ-100 נקודות בסיס מעל האיגרת של ארה"ב. מבחינת המשקיעים המערכה באיראן יוצרת מצב של חוסר סימטריה בין ההשלכות של תרחיש חיובי של שינוי המשטר באיראן והרחבת הסכמי אברהם, מצב שיכול להזניק את ההשקעות באזור, לבין תרחיש שלילי, שאומר שפחות או יותר הדברים נשארים אותו דבר, תוך גידול בחוב הממשלתי״.

באשר למחירי הנפט העולים וההשפעה שלהם על האינפלציה, אומר בהר כי ״האינפלציה תהיה גבוהה יותר בטווח הזמן הקצר. מחיר חבית מסוג ברנט עלה לכ-92 דולר לחבית. אם המחיר לא ישתנה עד סוף החודש, אז מחירי הדלק לחודש אפריל צפויים לעלות בכ-9%, עם תרומה של כ-0.3% למדד המחירים לצרכן.

״מחירי הנפט העתידיים צופים ירידת מחיר הדרגתית לרמה של כ-71 דולר בסוף השנה, כך שלפחות על פי השוק, ההשפעה הישירה של מחיר הדלק על האינפלציה היא זמנית. כרגע אנו לא סבורים שנראה האצה משמעותית במחירי השכירות״. באשר למחירי הטיסות אומר בהר כי ״התנודתיות בטווח הזמן הקצר היא גבוהה, חלק מחברות התעופה הזרות לא ימהרו לחזור, וזה מעלה מחירים בטווח הקצר.

״גם במקרה זה המחירים נוטים לרדת בהדרגה לאחר סיום האירוע. מחירי ההובלה לישראל עלו בעקבות הסיכונים, עלייה שבסיכויים גבוהים תגולגל לצרכנים. נדרשת תקופה ארוכה של רגיעה בכדי שהמחירים ישובו לרדת״.

מובן שההוצאות של הצבא בעקבות המלחמה הולכות ועולות ואיתן הגירעון בתקציב המדינה. על כך אומר בהר כי "העלויות מצטברות עם הזמן, ואם המלחמה תתארך יהיה צורך לאזן אותם עם מסים. הגירעון הוא גורם אינפלציוני שעשוי להיות בעל השפעה מתמשכת. מכלול ההשפעות מראה עלייה משמעותית באינפלציה בטווח הקצר, אך רוב מחוללי האינפלציה אמורים להיות זמניים. אנו מעלים את תחזית האינפלציה ל-12 החודשים האחרונים לשיעור של כ-2% (תחת הנחה שמחירי הנפט ירדו בהמשך השנה). שוק הנגזרים מגלם נכון לתחילת השבוע אינפלציה ברמה של 1.5%״.

צפי להתאוששות מהירה ברבעון השני

עינת מאיר, מנהלת המחלקה הכלכלית בבנק דיסקונט אומרת כי ״המלחמה צפויה לפגוע בצמיחה ברבעון הראשון של השנה, בעיקר כתוצאה מפגיעה בצריכה הפרטית ובהשקעות, אולם, במידה והמלחמה תסתיים עד סוף הרבעון הראשון, צפויה התאוששות מהירה ברבעון השני. בדומה לסבב הקודם עם איראן שהוביל להתכווצות הצמיחה ברבעון השני של 2025 ולהאצה חדה ברבעון השלישי. העליה במחיר הנפט והשלכות המלחמה צפויות להביא לתנודות במדדי המחירים הקרובים, ובפרט לעליה חדה במדד אפריל, בעקבות עליית מחיר הדלק. עם זאת, לאורך זמן סביר להניח כי סיום המלחמה והתחזקות השקל ימתנו את האינפלציה.

״המלחמה צפויה להגדיל את הוצאות הבטחון ובמידה והממשלה לא תקצץ בהוצאות או תעלה מיסים, הגירעון צפוי לגדול ולהוביל לעליה ביחס חוב תוצר. עם זאת, במידה ויסתמן כי הגידול הינו זמני לא צפויה השפעה על השווקים. למרות המלחמה והתחזקות הדולר בעולם, השקל התחזק בשבוע האחרון מול הדולר ב-1.4%, לאור אופטימיות כי המלחמה תפחית את הסיכון הגיאופוליטי של ישראל. להערכתנו, המשך גידול בהשקעות של משקיעים זרים בישראל, יחד עם צמצום החשיפה למט"ח של משקיעים מוסדיים, צפויים להמשיך ולחזק את השקל. אולם, המהלך של ירידה חדה בפרמיית הסיכון של ישראל, עם פרוץ המלחמה, עשוי להיות מוקדם מדי, ולכן יתכנו תנודות בהמשך.

״בדומה לעבר, בנק ישראל צפוי לדחות את הפחתת הריבית עד ליום סיום המלחמה, במטרה לבחון את השלכותיה על מגבלות ההיצע והאינפלציה, עם זאת, לאחר סיום המלחמה, הפחתות הריבית יימשכו ובסוף השנה תעמוד הריבית על 3.25%״.

הפגיעה בתוצר ליום הלחימה עשויה להיות נמוכה יותר

אלכס זבז׳ינסקי, הכלכלן הראשי של בית ההשקעות מיטב אומר, כי ״היקף הפעילות ההתקפית של הצבא במלחמה עצים יותר מאשר בעם כלביא. מנגד, הפעילות ההגנתית (כמות היירוטים) והנזק שנגרם בשלב זה נמוכים יותר. ניתן להעריך שהעלות הישירה של יום המלחמה הנוכחית תהיה לפחות כמו הקודמת של כ-1.5-2.0 מיליארד שקל ביום.

"מבחינת פעילות המשק, המגבלות הנוכחיות גמישות יותר מאלה שהוטלו במלחמה הקודמת. הפגיעה בתוצר ליום הלחימה עשויה להיות נמוכה יותר, אך הפגיעה הכוללת תלויה במשך המלחמה. בשלב זה, אנו מעריכים שהגירעון התקציבי יעמוד השנה על כ-4.5%-5.0%, אך המספרים יכולים כמובן לעלות. בינתיים, השווקים לא חוששים מעליית הגירעון. הביקוש בהנפקה (יחס כיסוי) בשבוע שעבר עמד על 6.1, הגבוה ביותר מאז פברואר 2024. בעקבות המלחמה, העלנו את תחזית האינפלציה לחודש מרץ ל-0.4%. התחזית ל-12 החודשים הבאים עלתה ל-1.7%״.