שבוע ויום לתוך המלחמה עם איראן ובסך הכל הבורסות בניו יורק מגיבות בעוצמה, הן מגיבות יותר לנתונים כלכליים מאשר לסיכונים של מלחמה בסדר גודל כזה. יחד עם זאת, עלייה חדה במחירי הנפט היא המאיימת יותר על ביצועי הכלכלה העולמית.
סילביה יבלונסקי, מנהלת ההשקעות הראשית בחברת Defiance, אומרת כי התגובה של השוק האמריקאי להסלמה הייתה מתונה יחסית למה שניתן היה לצפות ממשבר גיאופוליטי בהיקף כזה. לדבריה, החוזים העתידיים אמנם ירדו מיד לאחר ההסלמה, אך שוקי המניות התייצבו במהירות כאשר המשקיעים חזרו להתמקד בנתונים הפונדמנטליים ובתחזיות הרווח של החברות.
"מדד S&P 500 ושוקי המניות בארה"ב מחזיקים מעמד טוב יותר ביחס לשווקים אחרים בעולם, כאשר מניות אנרגיה, ביטחון ואף חלק ממניות הטכנולוגיה מציגות ביצועים עודפים.
"השוק אינו מתמחר כרגע משבר כלכלי רחב אלא התאמה של פרמיית הסיכון", היא מסבירה. "המשקיעים מתמחרים סיכון גיאופוליטי גבוה יותר ועלייה במחירי האנרגיה, אך עדיין לא צופים האטה משמעותית בפעילות הכלכלית".
יבלונסקי מוסיפה כי הנכסים שנחשבים לעיר מקלט מסורתית, חוזרים למרכז הבמה כשהזהב עלה על רקע ביקוש מצד משקיעים שמבקשים להגן על תיק ההשקעות מפני הסלמה אזורית, בעוד הדולר התחזק מול מטבעות רבים בעולם.
השוק החשוב יותר מכל אחרי שוק הסחורות הוא שוק האג"ח וכאן אנחנו רואים תגובה מורכבת של המשקיעים. מצד אחד משקיעים מחפשים מקלט בנכסים בטוחים, אך מצד שני העלייה במחירי האנרגיה מגבירה את החשש מלחצי אינפלציה, מה שעלול להוביל דווקא לעלייה בתשואות.
לדבריה, הנכס הרגיש ביותר להתפתחויות הוא שוק הנפט, שבו הסיכון הגיאופוליטי מתומחר בצורה הישירה ביותר. "השווקים באסיה על הקצה: תלות בנפט מהמזרח התיכון הופכת אותם לפגיעים במיוחד".
פול מרינו, סמנכ"ל הכנסות בחברת Themes ETFs, אומר כי התנודתיות החריגה שנרשמה השבוע בשווקים באסיה משקפת פגיעות מבנית עמוקה של הכלכלות באזור לזעזועים גיאופוליטיים ולשיבושים בשוק האנרגיה.
לדבריו, מדינות רבות באסיה תלויות במידה רבה ביבוא נפט מהמזרח התיכון ולכן כל חשש לשיבושים באספקה מפעיל לחץ מיידי על המטבעות המקומיים ועל שוקי המניות. בנוסף, התחזקות הדולר בתקופות של אי ודאות גיאופוליטית מובילה לזרימת הון חזרה לארה"ב ומקשה על התנאים הפיננסיים בשווקים המתעוררים.
"האירועים האחרונים מדגישים עד כמה השווקים באזור חשופים לזעזועים גיאופוליטיים ולשיבושים בשוק האנרגיה", הוא אומר. "כל עוד אי הוודאות נמשכת, המשקיעים צפויים להישאר זהירים כלפי נכסי סיכון באזור".
עם זאת, מרינו מציין כי קיימת גם אפשרות לראלי הקלה אם תנועת מכליות הנפט דרך מצר הורמוז תחזור לשגרה. ארה"ב כבר הודיעה על צעדים להגנה ימית ולביטוח כלי שיט במטרה לחדש את התנועה באזור, מהלך שעשוי להפחית חלק מהלחץ על השווקים.
לדבריו, גם נכסי המקלט הגיבו במהירות להסלמה. הזהב התחזק באופן חד כאשר משקיעים חיפשו הגנה מפני הסיכון הגיאופוליטי, בעוד הדולר המשיך להתחזק כמטבע הרזרבה המרכזי בעולם. האג"ח הממשלתיות האמריקאיות הציגו תגובה מורכבת יותר, כאשר החשש מאינפלציה כתוצאה מעליית מחירי האנרגיה הוביל בחלק מהמקרים דווקא לעלייה בתשואות.
"הנפט זינק ביותר מ-26% בשבוע: מצר הורמוז הופך לנקודת הסיכון המרכזית של הכלכלה העולמית". ויולטה טודורובה, אנליסטית ב-Leverage Shares, מצביעה על כך ששוק האנרגיה הפך לזירה המרכזית שבה המשקיעים מתמחרים את הסיכון הגיאופוליטי.
לדבריה, מאז ההסלמה הצבאית האחרונה בין ארה"ב, ישראל ואיראן, מחיר הנפט מסוג ברנט זינק מכ-73 דולר לחבית בסוף פברואר לכ-92.9 דולר בתוך שבוע בלבד. העלייה החדה משקפת את החשש של השוק משיבושים באספקת האנרגיה מאחת הזירות החשובות בעולם.
לדבריה, נקודת המפתח היא מצר הורמוז, שדרכו עוברים כ-20% מזרימת הנפט העולמיות וחלק משמעותי ממשלוחי הגז הטבעי הנוזלי. בשל שליטתה של איראן בקו החוף הצפוני של המצר, כל הסלמה צבאית באזור מעלה את החשש לפגיעה בתנועת המכליות.
"המתיחות כבר משפיעה על תשתיות האנרגיה באזור. קטאר עצרה זמנית את ייצור הגז במתחם Ras Laffan, סעודיה השביתה כאמצעי זהירות את בית הזיקוק הגדול בעולם ב-Ras Tanura, וחברות נפט בכורדיסטן העיראקית עצרו פעילות בשדות המייצאים נפט דרך נמל ג'ייהאן בטורקיה. במקביל, חברות ביטוח ימי העלו את הפרמיות באופן חד, ואלפי ספינות נותרו עוגנות במפרץ הפרסי או מחכות מחוץ לאזור.
"גם ללא חסימה רשמית של המצר, עצירת תנועת המכליות יוצרת בפועל פגיעה באספקה לשוק. אמנם למדינות המפרץ קיימות חלופות חלקיות להובלת נפט באמצעות צינורות יבשתיים, אך היקף הקיבולת מוגבל ביחס לכמות הנפט העוברת בדרך כלל דרך המצר" היא אומרת.
לדבריה, כל עוד אי הוודאות נמשכת, הסיכון לעלייה נוספת במחירי האנרגיה נותר גבוה. אם שיבושי האספקה יימשכו, מחיר הנפט מסוג ברנט עשוי לעלות מעל 120 דולר לחבית, ובתרחיש של חסימה מלאה של מצר הורמוז המחיר אף עלול להתקרב ל-150 דולר.
טודורובה מתייחסת גם לשוק הקריפטו ומציינת כי הביטקוין המשיך להפגין תנודתיות גבוהה. לאחר שניסה לפרוץ מעל רמת ההתנגדות של כ-72 אלף דולר והגיע לשיא יומי של כ-74 אלף דולר, המטבע חזר להיסחר מתחת לרף 70 אלף הדולר ונשאר למעשה בטווח מסחר של כ-60 עד 72 אלף דולר מאז תחילת פברואר.
לדבריה, העליות האחרונות נתמכו בעיקר בזרימת כספים לקרנות סל על ביטקוין, שגייסו כ-1.45 מיליארד דולר בשבוע האחרון בלבד. עם זאת, המתיחות במזרח התיכון הדגישה כי הביטקוין עדיין מתנהג יותר כנכס סיכון מאשר כנכס מקלט. בזמן שהמתיחות הגיאופוליטית עלתה, חלק מההון זרם דווקא לדולר ולזהב, בעוד הביטקוין המשיך לנוע בהתאם לסנטימנט בשוקי הסיכון.
לדבריה, המשקיעים ממתינים כעת לאיתותים ברורים יותר מהזירה המקרו כלכלית. מחירי האנרגיה, הסיכון לאינפלציה והתגובה האפשרית של הפדרל ריזרב יהיו גורמים מרכזיים שיקבעו את כיוון השווקים בחודשים הקרובים.
בנוסף, בשבוע הקרוב צפויים להתפרסם נתונים כלכליים חשובים בארה"ב, בהם מדד הליבה PCE שהוא מדד האינפלציה המועדף על הפד, נתוני שוק העבודה ונתוני פעילות עסקית. במקביל, דוחות של חברות טכנולוגיה גדולות כמו Oracle, Adobe ו-Alibaba עשויים לספק אינדיקציה נוספת לגבי חוזקת הביקוש הגלובלי וההשקעות בטכנולוגיה.