המלחמה עולה ביוקר: נתונים שהגיעו ל"היום" יכולים ללמד לא מעט על עלות מבצע "שאגת הארי" ישירות לכיסו של משלם המסים הישראלי.
באופן עקרוני ניתן לחלק את עלות המלחמה לשלושה מרכיבים מרכזיים: העלות הישירה למערכת הביטחון, העלות הישירה של פיצויים לנפגעים ולנזקי רכוש, ולבסוף, אובדן התוצר שנגרם למשק כתוצאה מהאטה בפעילות הכלכלית.
נכון לאתמול (רביעי), העלות הישירה למערכת הביטחון עומדת על כ־17 מיליארד שקלים מפרוץ יום הלחימה הראשון. מחציתה היא עלות החימושים שנורו, רבע מהסכום על פעילות מטוסי חיל האוויר, ורבע נוסף מהעלות שולם כימי מילואים, תיקון נזקים, תיאומים עם מערכת הביטחון האמריקנית - וכן הוצאות שונות שלא ניתן לפרט אותן מסיבות ביטחוניות.
"עלויות ראשוניות כבדות"
תא"ל (במיל') רו"ח ראם עמינח, לשעבר חבר בפורום מטכ"ל, ראש אגף התקציבים במשרד הביטחון וראש המערך הכלכלי של צה"ל, וכיום חבר בבורד של המכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS), מסביר בראיון מיוחד ל"היום" כי עלויות הפתיחה של מבצע מסוג זה הן תמיד גבוהות במיוחד.
"כניסה למבצע כזה מחייבת עלויות ראשוניות כבדות, כמו איסוף, הכנות, חיסול הנ"מ עד הגעה לרמה של שליטה אווירית מוחלטת. אם נוסיף לזה את רצונו של טראמפ להגיע להישג ונבין שיש שלושה סוגי הישגים אפשריים, במשא ומתן (שבינתיים לא צלח), הפלת המשטר שבינתיים עדיין לא קרתה, ומכה קשה שלוקחת זמן, נבין שרוב הסיכויים שהמלחמה לא קרובה לסיומה ולכן סביר שהעלויות יהיו כפולות מהסיבוב הקודם, קרי לפחות 40 מיליארד שקלים", מסביר עמינח, שנחשב לאחד המומחים הגדולים בארץ לכלכלת ביטחון.
האוצר תיקצב את המלחמה עד עכשיו ב־9 מיליארד שקלים איך משלמים דבר כזה? במיוחד בתנאים של גירעון של 4%
"אנחנו חיים כרגע בלי תקציב ל־2026, אבל זה שהתקציב לא עבר ואין מסגרת תקציבית מאושרת, אומר שאנחנו פועלים על בסיס 1/12 מתקציב מקורי 2025 עד שיעבור התקציב הנוכחי, יש כיום באוצר צוות מצוין שכולל גם את מהרן פרוזנפר כראש אגף תקציבים שמבין היטב את כל מה שקשור לכלכלת ביטחון ואת מיכל עבדי כחשבת כללית שעושה את התפקיד פעם שנייה, אני סומך על הצוות המאוד מוכשר הזה שידעו לנווט את האירוע".
"אומנם המשק הישראלי סופג בשלב זה נזקים כבדים של כ־10 מיליארד שקלים בשבוע מעבר לעלויות הביטחוניות הישירות, ומכיוון שהמשק בכלל לא מסוגל לממן את המלחמה הזו, היא כולה ממומנת בהלוואות. הכסף שאנחנו מוציאים הוא בהגדלת הגירעון, ואם אכן המבצע יעלה 40 פלוס זה אומר הגדלה ב־2% של יעד הגירעון".
הכל תלוי בניצחון
לדבריו, ניצחון ברור עשוי לשנות באופן דרמטי את התמונה הכלכלית של מדינת ישראל שנים ארוכות קדימה. "צריך להבין איך בכלל עובדת כלכלה. היכולת של המשק לספוג את עלות המלחמה תלויה לא רק במה שקרה וקורה אלא בציפיות למה שיקרה, כל פרסי נובל בכלכלה בעשור האחרון עוסקים בכלכלה פסיכולוגית, וכאן השאלה שאתה צריך לשאול היא: מה עושה המלחמה הזו לא רק לקופת המזומן אלא גם לציפיות, והתשובה תלויה בשאלה כמה חד יהיה הניצחון".
"אם הניצחון יהיה חד וברור", הוא מסביר, "כמו נניח שינוי משטר באיראן, ההשפעות החיוביות שלו על הכלכלה יהיו גדולים בהרבה מהעלות, העלאת דירוג האשראי של ישראל יוריד לה את הריבית, ועל חוב של 1.4 טריליון שקלים כל אחוז זה 14 מיליארד שקלים. ירידת ריבית של 0.8% לטווח של חמש שנים היא לבד תחזיר לנו סכום של 40 מיליארד שקלים".
"כמובן שירידת הריבית היא לא ההשפעה היחידה, גם ההשקעות הזרות יעלו, ההשפעה על הצמיחה של ניצחון כזה תהיה מהותית. תזכור, כל 1% בצמיחה שווה 20 מיליארד שקלים. במילים אחרות, שינוי המשטר בטהרן שווה לכלכלה הישראלית הרבה יותר מ־100 מיליארד שקלים, ובוודאי שהרבה יותר מעלויות המלחמה, או במילים אחרות, גם כלכלית המלחמה אם תצליח היא אחת ההשקעות הטובות הכי טובות שיכולה מדינת ישראל לעשות".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו