שר האוצר בצלאל סמוטריץ’ אישר היום (ראשון) כי מבצע "שאגת הארי", שפרצה אתמול, תוקצבה ב-9 מיליארד שקל. סמוטריץ' לא פירט מהן הסיבות לתקצוב בגובה זה, במיוחד כאשר מבצע "עם כלביא" עלה כ-20 מיליארד שקל. עם זאת, התמחור הנוכחי משקף אחד התרחישים האופטימיים יותר שהונחו על השולחן לקראת המלחמה.
עד כה הוגשו כ-1,000 תביעות למס רכוש בגין פגיעות ברכוש, אולם הנתון אינו כולל את הנזקים שנגרמו בבית שמש, שעדיין מצויים בבחינה. כך או אחרת, התוספת התקציבית מתווספת לתקציב הביטחון העומד על 112 מיליארד שקל, ועדיין משקפת גירעון של 3.9% - בהנחה שמערכת הביטחון תעמוד במסגרת התקציב שנקבע למערכה הנוכחית.
נזכיר כי מבצע "עם כלביא" התנהל בתנאים פחות נוחים למערכת הביטחון, ולכן עלותו הייתה גבוהה יותר. במלחמה הנוכחית צה"ל אינו פועל לבדו, והעלות מתחלקת בין גורמים נוספים - שאינם בהכרח ישראליים.
מכאן נגזר התרחיש האופטימי, שלפיו העלות תגיע לכל היותר לרף שנרשם ב"עם כלביא". עם זאת, יש לזכור כי מדובר בראשית המערכה, והנתונים עוד עשויים להשתנות. סמוטריץ’ הדגיש כי צה"ל לא ייבלם ולא יוגבל בשל מגבלות תקציב.
ברקע הדברים, במו"מ שהתנהל בין מערכת הביטחון למשרד האוצר לקראת התקציב, דרשה מערכת הביטחון תקציב של 144 מיליארד שקל. הנחת העבודה הייתה כי כל זירה שבה פעלה ישראל בשנתיים האחרונות תמשיך להיות מטופלת, בדרך זו או אחרת, גם בשנת 2026.
באוצר ובבנק ישראל טענו כי הנחות העבודה של הצבא סבירות, אך הדגישו כי יש לעגן את תקציב הביטחון על כ-113 מיליארד שקל, ולתכנן מהלכים נוספים באמצעות תקציבים ייעודיים - כפי שנעשה כעת.
כך או אחרת, בהנחה שמערכת הביטחון תסתפק בתוספת של 9 מיליארד שקל, לא מדובר באירוע שלא נלקח בחשבון. נכון לעכשיו, המלחמה אינה משנה באופן מהותי את מצבה המקרו-כלכלי של ישראל.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
![[object Object]](/wp-content/uploads/2021/01/27/08/מורידים.-נכנסים.-מתאהבים.-דף-כתבה-מובייל.png)