האם וול סטריט למדה לשלוט בקריפטו? ומה זה בכלל "נייר ביטקוין"?

לפני מספר ימים הוגשה תביעה מטלטלת בארה״ב נגד חברת המסחר Jane Street, בטענה כי הייתה מעורבת במהלך שהאיץ את קריסת TerraUSD ו־Terra בשנת 2022 - אירוע שמחק כ־40 מיליארד דולר והוביל לגל פשיטות רגל בתעשייה.

ב־8 במאי 2022 משכה Terraform 150 מיליון UST, תשע דקות לאחר מכן כך, כך על פי החשד, מכרה Jane Street כ־85 מיליון UST בעסקה אחת, המכירה הגדולה ביותר שנראתה שם עד אז.

לטענת התובעים, המכירה האיצה את שבירת ההצמדה לדולר, ותוך ימים ספורים UST התרסק לאפס. במקביל, Terraform נאלצה לפרוס את רזרבות הביטקוין שלה בניסיון נואש לייצב את המערכת. המהלך יצר לחץ נוסף על שוק הקריפטו כולו. כל מי שהחזיק קריפטו בעולם זוכר טוב מאוד את האירוע הזה לרעה.

אם הטענות יתבררו כנכונות, התמונה מטרידה: מידע על ירידת נזילות, מכירה גדולה ברגע קריטי, ואז ניסיון לרכוש נכסים מוזלים בתוך הכאוס.

בקהילת הקריפטו הבינו שיש יד מכוונת

Jane Street מוכרת כאחת מחברות המסחר האלגוריתמי הגדולות בעולם. לפי פרסומים קודמים, היא רשמה רווחי מסחר של כ־10 מיליארד דולר ברבעון בודד, יותר מכמה בנקים גדולים בוול סטריט. בהודו אף נפתחה נגדה חקירה בטענה למניפולציה במדדים, כאשר הרגולטור המקומי הקפיא מאות מיליוני דולרים במסגרת ההליך.

בקהילת הקריפטו כבר הבינו שנים שיש יד מכוונת וששחקנים מוסדיים גדולים משתמשים באלגוריתמים, נזילות נמוכה וחדשות שליליות כדי להעמיק נפילות, ואז להרוויח מהשורטים. כדי להבין טכנית איך השחקנים המוסדיים מסוגלים להזיז את מחירי ביטקוין גם מבלי למכור ביטקוין, צריך להבין מושג שרבים מהמשקיעים הפרטיים לא מכירים: "נייר ביטקוין".

ניירות ביטקוין (Paper Bitcoin) הם נגזרים שמחקים את המחיר, אבל לא דורשים החזקה אמיתית של המטבע. זאת לעומת ביטקוין ספוט (Spot), קנייה אמיתית של BTC בבורסה. המטבע עובר ידיים. נייר ביטקוין כולל חוזים עתידיים, חוזי Perpetual, קרנות סל (ETF) וסוגים שונים של פוזיציות שורט סינתטיות.

כך עבד המנגנון

חברת מסחר גדולה יכולה לפתוח פוזיציות שורט ענקיות בחוזים עתידיים, כלומר להמר על ירידת מחיר, מבלי למכור ולו ביטקוין אחד. אפשר גם לבצע שורט על ETF ביטקוין, פעולה שמשמעותה מכירת מניות הקרן שעוקבות אחרי המחיר, ללא מכירת BTC ממשי.

בשלבי יצירה ופדיון של ETF, גופים גדולים המכונים Authorized Participants, יכולים לגדר את החשיפה שלהם באמצעות חוזים עתידיים במקום לקנות ביטקוין אמיתי בשוק. כלומר, במקום להזרים ביקוש לספוט הם מאזנים את הסיכון עם עוד נגזרים.

עכשיו תוסיפו לזה אלגוריתמים. אם גוף גדול מוכר באגרסיביות בשעות של נזילות נמוכה, למשל בשעות מסוימות של המסחר האמריקאי, הירידה הראשונית יכולה להפעיל פקודות סטופ־לוס ולגרום לחיסולי מינוף אוטומטיים. החיסולים האלו יוצרים מכירות כפויות של משקיעים ממונפים, מה שמעמיק את הנפילה ומגדיל את כדור השלג.