"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

חוקרים של צ׳ק פוינט מצאו: בעיות אבטחה קריטיות ב-Claude Code

אחרי ש-Claude Code טילטל את מניות חברות התוכנה בשבועות האחרונים, חוקרים של צ׳ק פוינט מצאו חולשות אבטחה (שתוקנו בינתיים) במודל הבינה מלאכותית שעלול לטלטל את התעשיה • צ׳ק פוינט: האירוע אינו מצביע על כשל נקודתי בלבד, אלא על תזוזה רחבה במודל הסיכון הארגוני

,עודכן
0השמעה
קלוד קוד. ריסקה את המתחרים. צילום: ללא

בשבועות האחרונים נפל דבר בעולם התוכנה שמטלטל את מניות חברות הענק. אותן חברות ענק שהיו מנוע צמיחה משמעותי בשנים האחרונות. אנתרופיק השיקה את הקלוד קוד (Claude Code). למעשה, מה שהוא עושה זה לא רק לכתוב שורות קוד באמצעות בינה המלאכותית, אלא גם מייצר אפליקציות שניתן להטמיע בתוך מערך המיחשוב הארגוני.

היום בינה מלאכותית יכול לעשות את הפעולה מהתחלה ועד הסוף. נכון, התהליך הזה מייתר את המתכנתים אבל הוא גורם לזעזוע בענף. בעיקר בגלל העובדה שאם עד עכשיו היה צריך 100 מתכנתים כדי לעמוד בקצב השינויים בעולם התוכנה, הרי שעכשיו עם כניסה של עולמות ה-AI למשחק, צריך רק 10 מתכנתים. כמובן שמי שישאר בארגון יהיו הטובים ביותר, בעלי יכולת ראיה וחשיבה רוחביים.

התהליך הזה גרם למצב בו המשקיעים בוול סטריט (וגם בישראל) אמרו שאם כלי דרמטי כזה נכנס למשחק, הרי שכל המודל העסקי של חברות התוכנה מתערער. מכאן מתבקשת פעולה אחת מבין שתיים: או מכירה של מניות חברות התוכנה בתהליך שקרוי sell-off, או לחילופין תימחור מחדש של החברות האלה וזה עדיין אומר מכירה, אבל לא לאפס את ההחזקה. למעשה, להדביק תג מחיר חדש למניות האלה.

חוקרי צ'ק פוינט חשפו חולשות קריטיות ב-Claude Code,צילום: ויקיפדיה

סרגי וסנצ׳וק, מאופנהיימר, שנחשב לאחד האנליסטים החשובים בישראל בעולם התוכנה אמר בשיחה עם ״היום״ שצריך לתמחר מחדש את המניות ולא לזרוק אותם בכל מחיר. יש בעיות אבטחה משמעותית באפליקציות שמיועדות לארגונים בטח קריטיים, אבל כן, התהליך הזה מסמן את הכיוון אליו הולך השוק. לכן צריך לתמחר מחדש את המניות ולא לחסל את ההחזקה בהן לגמרי.

היום מפרסמת צ׳ק פוינט, אחת מחברות הסייבר החשובות בעולם, מחקר שביצעו המהנדסים שלה. המחקר מצא בדיוק את מה שוסנצ׳וק זיהה, רק בהבדל אחד: מדובר במהנסי תוכנה שיודעים בדיוק את דרישות הארגונים ממערכות המחשב שלהם.

ממצאי המחקר מלמדים כי בעולם התוכנה המסורתי, הסיכון היה ממוקד בהרצת קוד זדוני. בעידן ה-AI, הסיכון מתרחב גם לשכבת האוטומציה שמנהלת את הקוד. כלי פיתוח מבוססי בינה מלאכותית אינם רק "כותבים" - הם מפעילים תהליכים, מתחברים לשירותים חיצוניים ופועלים בשם המשתמש.

כאשר שכבה זו מקבלת הרשאות רחבות, גם קובצי קונפיגורציה, שנתפסו עד כה כהגדרות תמימות, יכולים להפוך לווקטור השפעה על סביבת העבודה.

עודד ואנונו, ראש תחום מחקר חולשות מוצרים בצ׳ק פוינט, מסביר: "אנחנו רואים שינוי יסודי במודל האיומים. כלי AI כבר אינם כלי עזר היקפיים, הם הופכים לתשתית. ברגע ששכבת האוטומציה מקבלת יכולת להשפיע על תהליכי הרצה ועל התנהגות המערכת, גבולות האמון משתנים. ארגונים שמאיצים אימוץ AI חייבים לוודא שמודל האבטחה שלהם מתפתח באותו קצב".

בצ׳ק פוינט אומרים על המשמעות הכלכלית כי במבט ראשון, חולשה בכלי פיתוח עשויה להיתפס כעניין טכנולוגי נקודתי. אולם בפועל, כאשר מפתחות גישה (API Keys) משויכים לסביבות עבודה משותפות בענן, אירוע בתחנת קצה אחת עלול להתרחב לחשיפה רוחבית.

קלוד קוד,צילום: shutterstock

בארגונים רבים, מפתח גישה אינו משויך לעובד בודד בלבד אלא למרחב עבודה שלם. חשיפה כזו עלולה להוביל לגישה לנתונים, לשינויים לא מורשים ואף ליצירת עלויות בלתי צפויות בשירותי ענן.

הדבר מקבל משנה תוקף על רקע תנודתיות מניות הטכנולוגיה והסייבר בתקופה האחרונה. השוק הפיננסי מבין שה-AI אינו רק מנוע צמיחה, אלא גם שכבת סיכון חדשה שדורשת בקרה ובשלות ניהולית.

לדברי ואנונו: "המעבר ל-AI משנה את כללי המשחק. אנחנו כבר לא מגנים רק על קוד ושרתים – אלא על מערכות שמקבלות החלטות ופועלות בשם המשתמש. אם מודל האבטחה נשאר בעולם הישן, נוצר פער מסוכן בין רמת החדשנות לרמת השליטה".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר