בנק ישראל החליט להותיר את הריבית ללא שינוי וזאת למרות שהאינפלציה מתכנסת לאמצע טווח יעד יציבות המחירים. הסיבה: החשש ממלחמה עם איראן, כזו שתעלה הרבה כסף ותייצר לחצים אינפלציוניים.
מניות הבנקים עולים בשיעור חד של כמעט 2%, בעיקר בשל החשש שהורדות ריבית מהירות יפגעו ברווחיות שלהן. שאר המדדים הכבדים עברו גם הם לעליות שמגלמות את העדפות המשקיעים למהלכים זהירים על פני סיכונים נוספים. הדולר נסחר ביציבות ברמה של 3.11 שקל.
שר האוצר בצלאל סמוטריץ' יצא נגד החלטת הנגיד: "ההחלטה שגויה שאיננה נתמכת בנתוני המאקרו של הכלכלה הישראלית". סמוטריץ' הוסיף עוד: "אנחנו צריכים לצאת לצמיחה, צריכים לתת בוסט גדול למשק".
בנימוקי ההחלטה כותב נגיד בנק ישראל כי ״אי הוודאות הגיאו-פוליטית שבה לעלות בימים האחרונים על רקע עימות אפשרי מול איראן ופרמיית הסיכון של ישראל עלתה בהתאם״.
נזכיר שהאינפלציה עלתה ב-12 החודשים האחרונים ב-1.8% ותחזיות האינפלציה לשנה קדימה מניחות אינפלציה של 1.7%. שער החליפין של הדולר התייצב ברמה של כ-3.1 שקל וזה משקף היחלשות של כמעט 14% מאז תחילת השנה שעברה. יחד עם זאת, מלחמה היא אירוע בלתי צפוי ולכן נגיד בנק ישראל, פרופ׳ אמיר ירון, החליט להמתין עם תוספת של סיכונים לכלכלה הישראלית, בעת הזו.
המגזר העסקי: החלטה מנוגדת לנתונים בשטח
דובי אמיתי, יו״ר נשיאות המגזר העסקי: "ההחלטה שלא להוריד את הריבית עומדת בניגוד לנתונים הברורים בשטח. השקל התחזק בעוצמה והאינפלציה במגמת ירידה עקבית, אלו שני הפרמטרים המרכזיים שמצדיקים הפחתת ריבית. חלון ההזדמנויות שנפתח אינו מובן מאליו והחמצתו עלולה לפגוע בצמיחה ובהתאוששות המשק".
אמיתי הוסיף: "המגזר העסקי זקוק למדיניות מוניטרית נחושה שמגיבה למציאות הכלכלית ולא משתרכת אחריה. הימנעות מהפחתת ריבית בעת הזו משדרת מסר של היסוס במקום מסר של ביטחון. אני קורא לנגיד ולחברי הוועדה לשקול מחדש את עמדתם ולפעול בהקדם בהתאם להתפתחויות ולנתונים".
נשיא לשכת רואי החשבון בישראל, רו"ח חן שרייבר: "במיוחד לאחר נתוני האינפלציה מלפני שבוע, ציפינו להמשכיות של בנק ישראל בכל הנוגע להורדת הריבית. ראינו עד כמה שתי ההורדות בחודשים האחרונים עוררו את המשק והעסקים הקטנים. על כן אנו לא נפסיק ללחוץ על בנק ישראל להוריד את הריבית באחוז אחד במהלך שנת 2026".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו