מספר דורשי העבודה ירד במהלך חודש ינואר בכ-2.3% - ירידה של כ-3,700 איש - ועמד על 158.1 אלף. בניכוי השפעות עונתיות נרשמה ירידה משמעותית יותר של כ-4,800 איש, ומספר דורשי העבודה המנוכה עונתיות עמד על 159.6 אלף. כך עולה מדו"ח שירות התעסוקה המסכם את התנועות שנרשמו בשוק העבודה הישראלי במהלך החודש.
היקף דורשי העבודה בינואר דומה לשנים קודמות, למעט שנת הקורונה וראשית מלחמת "חרבות ברזל". בשורה התחתונה, הנתון הכללי מסמן חזרה לשגרה ברמת המאקרו, כאשר מספר דורשי העבודה מצוי בירידה יחסית עקבית מאז שיא השפעת המלחמה בנובמבר 2023, למעט תנודות עונתיות (כפיטורי קיץ) ותנודות ביטחוניות.
הן במספר תובעי האבטלה והן במספר תובעי הבטחת ההכנסה נרשמה ירידה לעומת החודש הקודם. מספר תובעי האבטלה עמד על כ-115.6 אלף (לעומת 118.3 אלף בדצמבר), ומספר תובעי הבטחת ההכנסה עמד על 36.1 אלף (לעומת 36.5 אלף בחודש שקדם). בניכוי עונתיות עמד מספר תובעי הבטחת ההכנסה על 35.7 אלף - הנתון הנמוך ביותר אי פעם. בחודשים האחרונים נע מספרם סביב 36 אלף, ובשנה החולפת נרשמה ירידה די עקבית במספרם, פרט לחודשי הלחימה העצימים.
עם זאת, הדו"ח מצביע על שינוי משמעותי בתמהיל הסוציולוגי-דמוגרפי של דורשי העבודה. לאורך השנה שקדמה לחודש האחרון נרשמה עלייה עקבית, גם אם מתונה, במספר תובעי האבטלה, בעוד שמספר תובעי הבטחת ההכנסה ירד. בולטת במיוחד העלייה בשיעור בעלי משלחי היד האקדמיים והניהוליים בקרב המפוטרים: בעוד שברבעון הראשון של 2022 עמד שיעור האקדמאים והמנהלים על כ-17% ו-16% בהתאמה, בראשית 2026 זינק שיעורם ל־26% ו־21%.
שוק העבודה מוסיף להיות הדוק, כאשר היחס בין מספר המשרות הפנויות לדורשי העבודה עומד על סביבות 1. החודש עמד היחס על 0.92 - כלומר כ-9 משרות פנויות על כל 10 דורשי עבודה. למרות שנרשמה עלייה כללית במספר המשרות הפנויות בהייטק, מספר המשרות למפתחי תוכנה בדצמבר נמוך משמעותית לעומת 2022: 7.2 אלף לעומת 10.1 אלף.
בחודשיים האחרונים נרשמה ירידה במרבית משלחי היד שנבחנו, עם ירידה ממוצעת של 1.12% בקרב התחומים שבהם חלה ירידה. הירידות הבולטות נרשמו בענפי הרפואה – אחיות ומיילדות מוסמכות (9.9%-) ורופאים (6.3%-); בתחום הניהול - מנכ"לים ומנהלים בכירים (7%-); וכן בקרב עובדי ספורט וכושר (9%-). מנגד, נרשמו עליות ב־17 משלחי יד, הבולטת שבהן בקרב פקידים כלליים ועובדי משרד אחרים (11.2%).
גם בחלוקה גיאוגרפית נמשכת המגמה המוכרת: אום אל־פחם ורהט הובילו בשיעור דורשי העבודה (5.7% ו־5.5% בהתאמה), אחריהן עכו (4.6%) ועפולה (4.3%), שהייתה לעיר היהודית בעלת השיעור הגבוה ביותר. הערים בעלות שיעורי דורשי העבודה הגבוהים הן ברובן פריפריאליות או ערביות, בעוד שהשיעורים הנמוכים ביותר נרשמו בערים חזקות כמו רעננה, כפר סבא ורמת השרון. בהשוואה לחודש הקודם נרשמה ירידה במרבית הערים בישראל, בשיעור ממוצע של כ־2.5%. הירידות הבולטות נרשמו באלעד (9%-), הוד השרון (6.9%-) ורהט (7.9%-). מנגד, נרשמה עלייה במספר ערים פריפריאליות, כשהבולטת שבהן הייתה אילת.
עו"ד עינבל משש, מנכ"לית שירות התעסוקה, אמרה כי "נתוני ינואר מצביעים על ירידה של 2.3% בדורשי העבודה, אך מאחורי הנתון מסתתר שינוי הדרגתי - שיעור האקדמאים והמנהלים בקרב המפוטרים הגיע לשיא של 26% ו־21% בהתאמה. לצד עלייה במשרות ההייטק, אנו רואים תחרות עזה בקרב מפתחי תוכנה בעידן ה-AI וגידול בדורשי עבודה במשלחי יד בלתי מקצועיים". לדבריה, שירות התעסוקה מקים יחידת מחקר ייעודית שתנטר את המגמות בזמן אמת ותגבש המלצות מדיניות, "משימה לאומית וצורך ממשי המחייבים פתרונות מותאמים וצמצום פערים אזוריים".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו