"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

תקציב ללא חזון: כששנת הבחירות בפתח מנועי הצמיחה נכבים

אחרי מעל לשנתיים של מלחמה, אי-ודאות גאו-פוליטית וטלטלות בשווקים, המשק הישראלי זקוק יותר מכל למצפן והנהגה כלכלית הפועלת באחריות לאומית - בפועל המציאות אחרת

,עודכן
0השמעה
ישיבת ממשלה. קיצוץ רוחבי. צילום: מעיין טואף/לע"מ

כלכלת ישראל נמצאת בנקודת הכרעה קריטית. אחרי מעל לשנתיים של מלחמה, אי-ודאות גאו-פוליטית וטלטלות בשווקים, המשק הישראלי זקוק יותר מכל למצפן והנהגה כלכלית הפועלת באחריות לאומית. הוא זקוק לתקציב מדינה שישדר מסר של עוצמה, יציבות, ובעיקר – בשורה של צמיחה. לצערי, מבט מעמיק בתקציב המסתמן ובחוק ההסדרים שאמור לבשר על רפורמות ארוכות טווח, מגלה תמונה מדאיגה, שבמקום להניע את הכלכלה קדימה, ההנהגה הכלכלית בוחרת לדרוך במקום.

הבעיה המרכזית והבוערת ביותר בתקציב הנוכחי היא היעדרם המוחלט של מנועי צמיחה. כנשיא לשכת רואי החשבון, אני נפגש יום-יום עם בעלי עסקים, מנהלי כספים, יזמים ועוד. הקולות מהשטח ברורים מאד והם מציגים תמונה מדאיגה של מחנק. במצב הזה, הייתי מצפה מהקברניטים לנהוג בצורה אחרת כי במקום להשקיע בתשתיות לאומיות, לעודד חדשנות טכנולוגית ולהעניק תמריצים לקידום הכלכלה, התקציב מתמקד ב"כיבוי שריפות" ובגזירות שידכאו בוודאות את הפעילות הכלכלית. ללא מנועי צמיחה שיגדילו את הפריון ויכניסו כסף חדש לקופת המדינה, הגירעון רק ימשיך לתפוח, והנטל על האזרח העובד יחמיר.

חוק ההסדרים, שאמור להיות הכלי המרכזי לביצוע רפורמות מבניות עמוקות, הפך לרשימת מכולת של תיקונים קוסמטיים. אנחנו בלשכה קוראים פעם אחר פעם לפשט את מערכת המס, לצמצם את הבירוקרטיה המכבידה על העסקים הקטנים והבינוניים, ולתת למגזר הפרטי את הכלים להוביל את היציאה מהמשבר. במקום זאת, אנחנו מקבלים הכבדות רגולטוריות שרק מקשות על עשיית עסקים בישראל.

לצד המחסור בחזון כלכלי, אי אפשר להתעלם מחלוקת התקציב המגזרית הזועקת בשנת בחירות. בעידן שבו כל שקל אמור להיות מופנה לשיקום המשק, לביטחון ולחיזוק המערכות הציבוריות, אנחנו עדים להקצאת משאבים אדירים על החושפים אינטרסים פוליטיים צרים. כאשר ריח הבחירות נישא באוויר, נראה כי השיקול המקצועי נדחק הצידה לטובת הפוליטיקה הקטנה.

טוב תעשה ממשלת ישראל אם תתייחס לתקציב המדינה כמו בשנים רגילות כתוכנית העבודה של המשק כולו. עלינו לעבור מתקציב של "חלוקה" לתקציב של "השקעה". עלינו להפסיק להסתכל על הטווח הקצר של בחירות אלא להסתכל רק על הטווח הארוך של הכלכלה הישראלית. אפילו תקציב המשכי של 1 חלקי 12 של תקציב 2025 עדיף על התקציב שהוגש לאישור הממשלה.

משרד האוצר,צילום: אורן בן חקון

אני קורא למשרד האוצר ולממשלה להחזיר את מנועי הצמיחה למרכז הבמה. בעת הזו יש לחזק את המגזר העסקי, לנהל נכון את ההכנסה ממיסים – כאשר אנו הצענו מספר תוכניות משמעותיות להגדלת קופת המדינה, ולהבטיח שכל שקל שיוצא מהקופה, ישרת את כלל הציבור ואת עתיד המדינה. מדובר בצו השעה, והאחריות היא על כולנו.

הכותב הינו נשיא לשכת רואי החשבון בישראל

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר