מבקר המדינה: לבחון את ההחלטה לסגור את בזן - לקח מהמלחמה

מבקר המדינה מפרסם היום (שלישי) את דו"חו על מדיניות משק האנרגיה של ישראל בשעת חירום. הביקורת נערכה לפני מבצע "עם כלביא", אך הממצאים מתייחסים להתנהלות המשק במלחמת "חרבות ברזל" - ומקבלים משנה תוקף גם לאור אירועי המבצע האחרון.

הממצא המרכזי בדו"ח הואהיעדר מדיניות כוללת ומוסכמת בין משרדי הביטחון, האוצר והאנרגיה בכל הנוגע להיקף מלאי הדלקים הנדרש בשעת חירום. לצד זאת, המבקר מתייחס גם לפגיעה במתקן בז"ן בחיפה מטיל איראני במהלך מבצע "עם כלביא" - פגיעה שממנה המתקן טרם חזר לתפקוד מלא.

בדו"ח נכתב כי: "אין בישראל אסדרה מדינתית כוללת במשק האנרגיה, ומצב זה מקשה על משרד האנרגיה לגבש מדיניות ארוכת טווח לניהול כולל של כלל היבטי המשק ולעמוד באתגרים עתידיים".

בהתייחס להשלכות מלחמת "חרבות ברזל" ומבצע "עם כלביא", ממליץ המבקר למשרד האנרגיה לקיים תהליך סדור של הפקת לקחים ולגבש אסטרטגיה מדינתית כוללת למשק האנרגיה. בכלל זאת, הוא קורא לקדם חקיקה להסדרת משק הדלק בשעת חירום. בנוסף, ממליץ המבקר כי שרי האנרגיה, הביטחון והאוצר ידונו בהמלצות ועדת המלאים ויגבשו החלטה מחייבת באשר להיקף מלאי הדלקים הנדרש לשעת חירום.

סוגיה מרכזית נוספת בדו"ח נוגעתלהחלטת הממשלה לסגור את בתי הזיקוק בחיפהולפנות את מפרץ חיפה מהתעשייה הפטרוכימית. המבקר מציין כי אירועי המלחמה הדגישו את חשיבות פעילות בז"ן בעת חירום, ולכן ממליץ למועצה הלאומית לכלכלה, בשיתוף משרד האנרגיה, המל"ל ומשרד האוצר, לבחון מחדש את הנחות היסוד שעל בסיסן התקבלה ההחלטה על הפסקת פעילות החברה.

בהקשר זה יש להזכיר כי ועדה בראשות יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה, פרופ' אבי שמחון, קבעה בעבר כי יש לפנות את מתקני בז"ן ממפרץ חיפה - הן בשלזיהום האוויר והפגיעה הבריאותית, הן בשל תפיסת שטחים יקרי ערך, והן בשל פגיעותם הביטחונית. הוועדה המליצה להתבסס יותר על ייבוא תזקיקים (דלקים ומוצרי נפט מעובדים) במקום זיקוק נפט גולמי בישראל, ולהשקיע בהקמת מתקני אחסון גדולים שיספקו מענה לצרכים בשגרה ובחירום.

הרציונל שהציגה הוועדה היה פשוט: ישראל מייבאת ממילא נפט גולמי ממספר מצומצם של מדינות. במקום לייבא נפט גולמי ולזקק אותו בשני בתי זיקוק מרכזיים, ניתן לייבא ישירות תזקיקים ממגוון רחב יותר של מדינות, לאחסן אותם באתרים מבוזרים ומוגנים ברחבי הארץ - וכךלצמצם סיכונים ביטחוניים וסביבתיים.

מהלך כזה אמנם מצמצם את יכולת הזיקוק העצמאית של ישראל, אך מאפשר להשקיע את המשאבים בהקמת תשתיות אחסון מתקדמות ולפנות את מפרץ חיפה ממתקנים פגיעים -כפי שהודגם בפגיעה האיראנית.עם זאת, מדובר בגישה אחת בלבד, שלה יתרונות וחסרונות.

גישת מבקר המדינה שונה: הוא אינו קובע שיש לבטל את הסגירה, אך ממליץלבחון מחדש את ההחלטהלאור אירועי המלחמה, ולגבש מדיניות ארוכת טווח שתבטיח אספקת תזקיקים סדירה גם בתרחישי קיצון.

ראש המועצה הלאומית לכלכלה ויו"ר ועדת ההיגוי של התוכנית האסטרטגית לפיתוח מפרץ חיפה, פרופ' אבי שמחון, מסר: "המלחמה הוכיחה שמתחםבתי הזיקוק הוא יעד לפגיעה מצד אויבינו.בהיעדר הגנה מוחלטת, הוא צפוי להיפגע ולהפסיק לתפקד לתקופה ממושכת. בז"ן עדיין לא חזרה לייצור מלא, חצי שנה לאחר שטיל בודד פגע במתחם והרג שלושה עובדים. לכן יש לזרז את יישום החלטת הממשלה".

עוד הוסיף: "במקום להסתמך על ייבוא נפט גולמי ממספר מצומצם של מדינות, זיקוק בשני בתי זיקוק גדולים בחיפה ובאשדוד ושיווק התוצרים - עדיף לייבא ישירות את הדלקים, לאחסן אותם בהיקפים גדולים באתרים מוגנים ומבוזרים, ולספקם לצרכנים בשגרה ובחירום. כךנציל את מפרץ חיפה מהזיהום ומהתחלואהונחזק את הביטחון האנרגטי של ישראל".

גם אביהו האן, יו"ר איגוד ערים אזור מפרץ חיפה להגנת הסביבה וסגן ומ"מ ראש עיריית חיפה, תומך בעמדת הסגירה: "דו"ח מבקר המדינה מחזק את הקריאה לקדם במהירות תכנון ואישור של מתקני אחסון בטוחים ומבוזרים לתזקיקים. עם זאת, המבקר שגה כשהמליץ לבחון מחדש את סגירת בז"ן. מדובר במסקנה תמוהה, שמתעלמת מהכשל הביטחוני שבהימצאות מתקני זיקוק בלב מטרופולין אזרחי, כשהם חשופים לפגיעת טילים - כפי שאכן אירע במבצע 'עם כלביא'".

עוד הוסיף: "במציאות הגיאופוליטית של ישראל, מתקני זיקוק מרוכזים אינם נכס אסטרטגי אלא נקודת תורפה. אנו קוראים לממשלה להאיץ את הקמת מתקני האחסון, להשלים את ההסדרה החקיקתית הנדרשת ולהבטיח את פינוי בז"ן ממפרץ חיפה עד סוף העשור, בהתאם להחלטת הממשלה 1231. ביטחון אנרגטי ושחרור תושבי מטרופולין חיפה מהסיכון המתמשך מחייבים את סגירת המפעלים הפטרוכימיים".

תגובת משרד האנרגיה והתשתיות לדוח המבקר:"משרד האנרגיה והתשתיות רואה בדוח מבקר המדינה כלי חשוב לטיוב המוכנות הלאומית. המשרד פועל בנחישות להבטחת הביטחון האנרגטי של אזרחי ישראל, תוך ניהול מערכה מורכבת מול חסמים סטטוטוריים ותקציביים.

על אף תנאי הלחימה והאתגרים התפעוליים המורכבים שנלוו להם, משק הדלקים בישראל תפקד באופן רציף ומלא לאורך כל תקופת המלחמה, ללא מחסור בבנזין, סולר או גפ״מ לציבור ולמשק. אספקת הדלקים נשמרה כסדרה הודות להיערכות מוקדמת, ניהול שוטף של המלאים ותיאום הדוק עם כלל גורמי התשתית והאספקה, באופן שהבטיח רציפות תפקודית ושמירה על הביטחון האנרגטי גם בתנאי חירום."