במרחק נגיעה משפל היסטורי: הדולר ממשיך לאבד גובה

הדולר ממשיך להיחלש היום ובשעה זו הוא יורד ב-0.2% נוספים לרמה של 3.078 שקל, רמה קרובה (מאוד) לנקודת שפל היסטורית של 30 שנה. הפעם האחרונה בה ביקר הדולר ברמה הזו הייתה אי שם בשנת 1996 ונראה כי מגמת הירידה עשויה להימשך.

נציין כי בשעה זו נרשמות עליות שערים בחוזים העתידיים ואילו תשואות האג״ח הממשלתי האמריקאי ל-10 שנים יורדות ל-4.14%.

יוסי מנשה, מנכ"ל משותף באלטשולר שחם פיננשל סרביסס אומר: "אנחנו רואים שהירידה בדולר-שקל היא המשך מגמה שהתחילה כבר באזור יוני האחרון. בימים הראשונים של מבצע 'עם כלביא' קרי מלחמת 12 הימים, הייתה קפיצה חדה בדולר, אבל מאז אנחנו רואים הדרדרות עקבית".

״הגורמים המרכזיים", מסביר מנשה, "מגיעים בעיקר מהפעילות של הגופים המוסדיים בישראל, שהם השחקנים הכי גדולים בשוק המט"ח. לפי נתוני בנק ישראל מהשבוע שעבר, המוסדיים המשיכו למכור דולרים בכמויות גדולות, בין היתר בעקבות שינוי במדיניות הגידור ועדכונים שנעשו בעקבות העלייה בשווי הנכסים בשווקים".

ומה באשר להשלכה על המטבע המקומי? "הקורלציה הכי חזקה לדולר-שקל היא שוק המניות בארה"ב – כשהשווקים עולים הדולר-שקל יורד, ולהפך", אומר מנשה, "לכן, המוסדיים ביצעו התאמות בגידורים ואף צמצמו חשיפה למט"ח, מה שהוסיף לחץ על הדולר. בנוסף, אנחנו רואים זרם עסקאות משמעותי של אקזיטים והשקעות, כאשרעסקת Wiz, שאושרה כעת, מייצרת ציפייה להמרות גדולות של דולרים לשקלים. מדובר גם על רכיב מיסוי משמעותי, שמוערך בכ-10 מיליארד שקל, שיוצר לחץ נוסף על השער.

מנשה מסביר כי היחלשות הדולר היא מגמה עולמית. הדולר נחלש בעולם באופן כללי, גם מול הפרנק השוויצרי וגם מול האירו. חולשה זו גם מעלה לחצים אינפלציוניים ותומכת בעליית מחירי מתכות. בהמשך, יש כמה גורמים שעשויים לשנות את הכיוון: ירידות חדות בשוקי המניות בחו"ל, התחממות גיאופוליטית משמעותית, בעיקר סביב איראן, וגם חוסר ודאות פוליטית ככל שנתקרב לבחירות. מנגד, ההשפעה של גופים זרים על השער ירדה משמעותית בשנים האחרונות, מאחר והנוכחות שלהם בשוק הישראלי הצטמצמה״.