מגמת ההיחלשות של הדולר מול השקל נמשכה היום (שלישי) והוא נסחר כעת ברמה של 3.08 שקל, רמה קרובה מאוד לשפל של 30 שנה, אז נסחר הדולר ברמה של 3.077 שקל.
בחדרי העסקאות מייחסים את המשך היחלשות הדולר בעיקר לקאמבק של וול סטריט בשבוע האחרון ולכך שמדד דאו ג'ונס חצה בסוף השבוע בפעם הראשונה את רמת 50 אלף הנקודות. אבל יש גם את הסיבות הגיאו-פוליטיות וכאן אנחנו מדברים על השיפור במצבה האסטרטגי של ישראל שמביא לירידה משמעותית בפרמיית הסיכון.
בשבוע שעבר כשנרשמו ירידות חדות במניות חברות התוכנה הבינלאומיות והמתיחות בין ארה"ב לאיראן הייתה בשיאה, הדולר נסחר ברמה של 3.125 שקל ומאז הוא יורד עד לרמה הנוכחית.
אם כן, כדאי לרגע להתעכב על הקורלציה ההפוכה בין וול סטריט למסחר בדולר מול השקל. כאן צריך לזכור קורים כמה דברים. בפעם הראשונה מדובר על המשקיעים המוסדיים ששומרים על האלוקציה שלהם, כלומר על חלוקת תיק ההשקעות בין ישראל לארה"ב וכשבוול סטריט נרשמות עליות שערים הרי שצריך למכור סחורה ולהמיר את הדולרים לשקלים כדי לשמור על האלוקציה של התיק וזו הסיבה המרכזית לכך שהדולר נחלש בימים האחרונים.
סיבה נוספת היא הירידה בפרמיית הסיכון של ישראל וכאן אנחנו מדברים על סיטואציה בה איך שלא תתפתח המתיחות במפרץ הפרסי, מצבה הגיאו-אסטרטגי של ישראל יהיה טוב יותר ובאופן תיאורטי, הכלכלה הישראלית תוכל להטות יותר משאבים לפיתוח ושיקום ולייצב את תקציב הביטחון מבלי להמשיך להגדיל אותו עד לאינסוף.
הדולר לאן?
רפי גוזלן, הכלכלן הראשי של בית ההשקעות IBI אומר "נתוני החשיפה למט"ח שמפרסם בנק ישראל מצביעים על כך ששיעור החשיפה ירד במהלך השנה האחרונה בקרוב ל-2 נקודות האחוז, לכ-22%. חשוב לציין כי שיעור החשיפה הושפע בשנים האחרונות במידה ניכרת מהפופולריות של מסלולי ה-S&P500 שככל הניראה תרמו כ-4-5 נקודות אחוז לשיעור החשיפה המט"חית בשנים 2023-2024. עם זאת, ביצוע החסר המשמעותי של המדד האמריקאי, ביחס לשוק המקומי, בפרט במונחים שיקליים הוביל להתמתנות כניסת הכספים למסלולים אלו.
"לכן, החשיפה המט"חית שהגיעה לשיאה במהלך הרבעון האחרון של 2024 (קרוב ל-24%), ירדה בכ-2 נקודות אחוז לכ-22% במהלך הרבעון האחרון שלן 2025, וסביר להניח כי ירידה זו היא אקטיבית (כלומר לא כתוצאה מיציאת כספים נטו ממסלולי ה-S&P), כך ששיעור החשיפה בניכוי מסלולי ה- S&P קרוב יותר לכ-17%. רמות אלו קרובות יותר לאלו שאיפיינו את החשיפה המוסדית טרום העלייה בפרמיית הסיכון של המשק שהחלה בשנת 2023, כך שלא מן הנמנע כי עיקר ההתאמה של שיעור החשיפה לירידה בפרמיית הסיכון של המשק כבר נעשה. תחת הנחה זו, ההערכה היא כי ללא שינוי משמעותי נוסף בפרמיית הסיכון של המשק, ההשפעה העיקרית על השקל תגיע מהשינויים במדדי המניות המובילים בארה"ב".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו