"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
המכללה וההונאה: כבלו מועמדים להלוואה ארוכת טווח ללא ידיעתם
קנס בשיעור של מיליוני שקלים הוטל על מכללת "גורילה" בשל הטעיית צרכנים והפעלת השפעה בלתי הוגנת • נציגי המכללה הציעו למועמדים "בדיקה" לקבלת מימון לימודים - מבלי ליידע אותם שהם חותמים על הלוואה לחברת מימון
המועמדים למכללה לא ידעו שהם מוחתמים על הלוואה. אילוסטרציה. צילום: GettyImages

המכללה וההונאה: כבלו מועמדים להלוואה ארוכת טווח ללא ידיעתם

קנס בשיעור של מיליוני שקלים הוטל על מכללת "גורילה" בשל הטעיית צרכנים והפעלת השפעה בלתי הוגנת • נציגי המכללה הציעו למועמדים "בדיקה" לקבלת מימון לימודים - מבלי ליידע אותם שהם חותמים על הלוואה לחברת מימון

היאלי יעקבי-הנדלסמן
, עודכן
0

Your browser doesn’t support HTML5 audio

[object Object]

הרשות להגנת הצרכן הודיעה על כוונתה להטיל קנס בסך 4,867,184 שקלים על חברות ועוסק הקשורים למכללת "גורילה", בשל הטעיית הצרכנים והפעלת השפעה בלתי הוגנת. על פי הרשות, נציגי המכירה הציעו לצרכנים לבצע "בדיקה" אם הם זכאים לקבלת מלגה או סיוע במימון מהמכללה.

בפועל, במסכת של הטעיות ותחבולות, נציגי המכירה למעשה קשרו את הצרכנים שלא על דעתם בהסכם עם חברת מימון, והביאו את הצרכנים לקחת הלוואה ללא שביקשו זאת, ובכך כבלו אותם ללא ידיעתם להלוואות ארוכות טווח.

לפי חלוקת העיצומים הכספיים: חברת גורילה בע"מ תשלם 1,439,840 שקלים, חברת א.ש. מרקטינג סנטר בע"מ 2,760,760 שקלים ו-פוזאיילוב יעקב תשלם 666 אלף שקלים. החברות זכאיות לערער על ההחלטה בתוך 45 ימים.

הנציגים עודדו את הצרכנים צעד אחד צעד. אילוסטרציה, צילום: Getty Images

לפי ממצאי חקירת הרשות, צרכנים שנחשפו לפרסומים ברשת והביעו עניין בקורס של החברה, השאירו פרטים לנציגים טלפונים כדי שיחזרו אליהם. הנציגים ציינו כי המכללה שותפה למימון הקורס, הבטיחו לצרכנים תעסוקה עתידית בשכר גבוה, מסרו להם כי הם זכאים למלגות שונות למימון הלימודים, כמו גם לימודים על חשבון הפיקדון הצבאי.

בשלב זה הוצעה "הבדיקה" כדי לבחון אם המועמד לקורס זכאי לכאורה למלגה מלאה, או לסיוע במימון מהמכללה. מי שהסכימו לבצע את הבדיקה גילו שנכבלו לקשר עם חברה חיצונית ללא בקשתם. הנציגים אמנם ציינו כי העסקה ניתנת לביטול, אך כשנתבקשו לעשות זאת בפועל - טענו שלא ניתן לעשות זאת כי מתן השירות כבר החל. בכך הסתירו הנציגים מידע המחויב בגילוי על פי חוק.

הנציגים דירבנו את הצרכנים, תוך שהם מציגים את המימון כעניין נדיר וככזה שאינו ניתן לכל אדם מן היישוב. בפועל, כאמור, לא מדובר היה ב"בדיקה" אלא בעובדה מוגמרת של נטילת הלוואה על שם הצרכן, גם כאשר הצרכן כלל לא הביע נכונות לרכוש את הקורס. למעשה, בעוד נציגי המכירה כלל לא הציגו את ההלוואה ככזו, הצרכנים נכבלו בהלוואה ארוכת טווח כשהם לא מודעים לכך אף לא ברמז.

הנציגים הנחו וליוו את הצרכנים צעד אחר צעד במהלך ההודעות שהתקבלו בתהליך מחברת המימון, תוך כדי השיחה בין נציגי המכירה לצרכנים, הדריכו אותם אילו מסמכים לצרף, על איזה מקש ללחוץ, היכן לחתום וכדומה, ומשקיבלו הצרכנים הודעת SMS עם קוד לאישור ההלוואה, נציגי המכירה אמרו להם כי מדובר רק באימות זהות, בעוד בפועל מדובר במהלך כולל ללקיחת ההלוואה, שכאמור נכרתה בסופו של דבר ללא ידיעה והבנה מלאה.

קובי זריהן, הממונה על הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן: "מדובר במקרה חמור של ניצול צרכנים תמימים, שנפלו קורבן לתרגיל מכירה מתוחכם, שהוביל אותם לקחת הלוואות שלא ביקשו. הצרכנים זכאים לשקיפות, הוגנות והסכמה מדעת בכל עסקה, ודאי כשמדובר בהתחייבות כספית ארוכת טווח. מקרים שבהם צרכנים מוחתמים על הלוואות מבלי להבין כלל שמדובר בהלוואה, הם פסולים מיסודם. הרשות רואה בחומרה מקרים מסוג זה ותמשיך לפעול בתקיפות על מנת להגן על ציבור הצרכנים".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...