הסופרבול הוא הרבה יותר מאירוע ספורט. זהו רגע נדיר שבו יותר ממאה מיליון אמריקנים, לא רק אוהדי הקבוצות שעל המגרש, עוצרים את שגרת היום ומתכנסים לאירוע הספורט-תרבות הגדול של השנה. ערב שמושך אליו צופים מכל מדינות ארה״ב, ומעבר להן (כולל ישראל), מכל הגילים ומכל שכבות האוכלוסייה, רבים מהם כאלה שבשגרה כלל לא עוקבים אחרי פוטבול.
הם מגיעים לא רק בשביל המשחק, אלא לחוויה רגשית שכוללת את ההופעה הנלווית ולא פחות מכך בשביל לצפות בפרסומות. לפני נתונים בארה״ב, אחד מכל שבעה צופים מדליק את הטלוויזיה בעיקר כדי לראות אותן. אין עוד במה תקשורתית כמו הסופרבול, שבה פרסום אינו רק קניית זמן מסך - אלא יצירת רגע תרבותי.
בעלות של כ-8 מיליון דולר לחצי דקת שידור, אין מקום לניסויים תאורטיים. המפרסמים בוחרים בשילוב מוכח של הומור, הכוח של הסלבריטאים הגדולים, טכנולוגיה שמוצגת כחלק טבעי מהחיים, וסיפורים שמייצרים תחושת שמחה, היכרות ואחדות. המטרה אינה רק לבלוט בזמן השידור, אלא להפוך לשיחת היום ברשתות החברתיות ובתקשורת המסורתית וליצור ארבעה דברים חשובים: קשב, בולטות, אהדה וביקוש.
בתוך המגרש הזה, הנשלט ברובו על ידי ענקיות אמריקאיות עם תקציבי עתק, ניתן למצוא גם דוגמאות לנוכחות ישראלית. אחת הבולטות שבהן היא Wix, חברה גלובלית ליצירה וניהול אתרים, שבחרה לשדר השנה פרסומת על פלטפורמת בניית האתרים החדשה שלה, Wix Harmony, במהלך שידור הסופרבול הקרוב.
אך הדוגמה הזו מעניינת בעיקר משום שהיא אינה חד-פעמית. לאורך העשור האחרון Wix חזרה שוב ושוב לבמה היקרה, התובענית והשיפוטית ביותר בעולם הפרסום. כשמותג בוחר לעלות לזירה הזו באופן עקבי, זו כבר לא החלטת קמפיין נקודתי, אלא תפיסה אסטרטגית.
ההבנה שעומדת מאחורי בחירות כאלה היא שהסופרבול אינו רק מדיה, אלא הצהרת זהות. זה המקום שבו מותגים לא רק משווקים מוצר, אלא מגדירים מי הם בעולם. לא מה הם מוכרים כאן ועכשיו, אלא איזה תפקיד הם מבקשים למלא בתרבות ובשיח הציבורי.
העובדה שמותגים מוכנים להשקיע סכומים כאלה לא נובעת רק מהיקף החשיפה. היא משקפת אמון בכך שברגע אחד, קצר ומדויק, אפשר לייצר השפעה תרבותית, להצית שיח ציבורי וליצור אפקט מתגלגל שחורג הרבה מעבר לשידור עצמו. פרסומת סופרבול טובה לא נגמרת בשריקה האחרונה, היא מתחילה שם.
וזה אולי הלקח הראשון והמרכזי: שיווק בשנת 2026 כבר לא נמדד רק בריץ׳ או ב-ROI מיידי, אלא ביכולת לייצר רלוונטיות. מותגים לא מתחרים רק על תשומת לב, אלא על משמעות. הם נבחנים לא רק על מה שהם אומרים, אלא על איך הם גורמים לנו להרגיש, ועל מה שנשאר אחרי שהמסך כבה.
הלקח השני נוגע לאומץ. הסופרבול הוא מבחן לחץ: מיליוני צופים, רשתות חברתיות דרוכות וביקורת בזמן אמת. הבחירה לעלות לבמה הזו אומרת בפשטות - יש לנו אמירה, יש לנו ביטחון, ואנחנו מוכנים להישפט. זהו מבחן בגרות לא רק קריאייטיבי, אלא מותגי.
ומכאן לנקודה הרחבה יותר: מקומן של חברות ישראליות בקדמת השיווק העולמי. במשך שנים היינו “סטארט-אפ ניישן” בעיקר מאחורי הקלעים - טכנולוגיה, פיתוח ותשתיות. היום יותר ויותר חברות ישראליות מבינות שהיתרון התחרותי לא נגמר בקוד. הוא ממשיך בסיפור, בשפה וביכולת לדבר עם קהל עולמי בגובה העיניים.
הסופרבול מדגים זאת היטב. הוא לא יעד בפני עצמו, אלא סימפטום. סימפטום של מותגים שמבינים ששיווק גלובלי הוא לא רק שאלה של מוצר, אלא של נוכחות. והשאלה הגדולה קדימה היא לא מי תהיה הישראלית הבאה על המסך, אלא איזה סיפור היא תבחר לספר.
הכותב הוא סמנכ"ל השיווק של פלאפון ו-yes
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו