מטרונית (ארכיון). צילום: צילום: אנצ'ו ג'וש

למרות הצהרותיה של השרה רגב: קו המטרונית לשומרון אפילו לא על הנייר

בספטמבר האחרון הכריזה שרת התחבורה על הקמת קו מטרונית שיחבר בין השומרון למרכז הארץ באמצעות מערכת הסעת המונים • בבדיקה שנערכה ב-"היום" עולה כי למרות שחלפה כמעט חצי שנה מאז ההכרזה, לא רק שלא החלו עבודות בשטח - אלא שאפילו עבודת המטה הבסיסית טרם יצאה לדרך

בחודש ספטמבר האחרון הכריזה שרת התחבורה מירי רגב על הקמת קו מטרונית שיחבר בין מסוף רחלים לפתח תקווה - חיבור בין השומרון למרכז הארץ באמצעות מערכת הסעת המונים. הקו, שאמור להיות באורך של כ-30 קילומטרים, נועד להסיע כ-10,000 נוסעים ביום מהשומרון למרכז הארץ, כאשר התחנה הסופית שלו אמורה להתחבר לרכבת הקלה ולמטרו.

מטרונית היא מערכת הסעת המונים הנחשבת קלה יחסית ליישום: אוטובוס ארוך, רב-מפרקי, הדומה במראהו לרכבת הקלה. יתרונה המרכזי הוא בנסיעה בנתיבים ייעודיים על גבי הכבישים הקיימים, ולכן היא אינה מחייבת השקעה תשתיתית נרחבת. עם זאת, גם פרויקט מסוג זה דורש היערכות מקיפה, תכנון מוקדם ותקצוב מסודר.

יוסי דגן ומירי רגב מכריזים על המטרונית בספטמבר 2025,

בבדיקה שנערכה ב-"היום" עולה כי למרות שחלפה כמעט חצי שנה מאז ההכרזה, לא רק שלא החלו עבודות בשטח - אלא שאפילו עבודת המטה הבסיסית טרם יצאה לדרך. לא הוצגו תכניות, לא גובש תקציב, ולא נקבע לוח זמנים. היעדר הפעילות מעורר חשד כי ההכרזה נעשתה בטרם הושלמה עבודת ההכנה הנדרשת: מתי אמור השירות לצאת לדרך, מהי עלותו, מי יממן את ההפעלה, ומהו לוח הזמנים לביצוע.

המטרו, יש לציין, הוא פרויקט התשתיות הגדול ביותר שידעה ישראל. מדובר ברכבת תחתית שאמורה לחבר את ערי מרכז הארץ ולספק פתרון תחבורתי רחב היקף. בניגוד לרכבת הקלה, המטרו מסוגל להסיע מספר גדול יותר של נוסעים ובמהירות גבוהה יותר.

הפרויקט מחולק לשלושה מקטעים: מקטע אחד יחבר את רעננה וכפר סבא עם רחובות ולוד, דרך תל אביב; מקטע שני יחבר את פתח תקווה, רמת גן ובני ברק עם תל אביב; והמקטע השלישי יימתח מהרצליה ועד בת ים. כך אמורה להיווצר רשת רכבות תחתית שתכסה את מרכז הארץ ותסייע בהפחתת עומסי התנועה במטרופולין.

הדמייה של המטרו בגוש דן, צילום: נת"ע

על פי ההערכות האופטימיות ביותר, המטרו לא יחל לפעול באופן מסחרי לפני שנת 2030, והערכות זהירות יותר מדברות על הפעלה רק לקראת 2040. הכרזתה של השרה רגב בספטמבר נועדה, לכאורה, לספק פתרון ביניים שיחבר את השומרון למרכז הארץ באמצעות מערכת הסעת המונים, עוד בטרם הקמת המטרו. אלא שהפער בין ההכרזה לבין הביצוע בפועל מתברר כגדול במיוחד.

גם אם מניחים בצד את פרויקט המטרו, הרכבת הקלה כבר פועלת (גם אם לא במלוא הקיבולת), וחיבור השומרון למערכי התחבורה הציבורית במרכז היה אמור לצמצם את אובדן הזמן בכבישים, להעלות את התפוקה במשק, ולתרום לצמיחה הכלכלית. בפועל, הפער בין ההכרזה הפומפוזית מספטמבר לבין ההתקדמות בשטח נותר בעינו.

ממשרד התחבורה ומלשכת השרה רגב נמסר כי הם מסרבים להגיב.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...