"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

מפתרון זמני להחלטה קיומית: חברות ישראליות מחפשות עובדים מעבר לים

עלויות השכר המקומיות, שגם כך היו גבוהות, הפכו לפחות ופחות סבירות במציאות של מטבע מקומי חזק והכנסות צמודות דולר • בשנים האחרונות נמדד זינוק של למעלה מ-100% בפניות של חברות ישראליות להוצאת פעילות תפעולית לחו״ל

, עודכן
0השמעה
חברות ישראליות מחפשות עובדים מעבר לים. צילום: getty images

במשך שנים מיקור חוץ נתפס כמהלך טקטי. פתרון להפחתת עלויות, גיבוי זמני או מענה לצווארי בקבוק תפעוליים. אלא שבשנה האחרונה, וביתר שאת בחודשים האחרונים, האאוטסורסינג משנה מעמד והופך להחלטה ניהולית אסטרטגית שמגדירה את יכולת ההישרדות והצמיחה של חברות ישראליות.

המספרים מספקים הקשר שאי אפשר להתעלם ממנו: הדולר צנח בכ-20% מול השקל בתוך תקופה קצרה יחסית. עבור חברות עתירות כוח אדם, המשמעות ברורה, שחיקה מואצת בשולי הרווח. עלויות השכר המקומיות, שגם כך היו גבוהות, הפכו לפחות ופחות סבירות במציאות של מטבע מקומי חזק והכנסות צמודות דולר.

האאוטסורסינג משנה מעמד והופך להחלטה ניהולית אסטרטגית ,

מכאן הדרך קצרה לנתון הבא: זינוק של למעלה מ-100% בפניות של חברות ישראליות להוצאת פעילות תפעולית לחו״ל. מה שבעבר נחשב כפתרון תפעולי השמור לחברות גדולות ותחומים מסויימים, הפך לאסטרטגיה ניהולית מלאה העברת צוותים שלמים, ובראשם לפיליפינים, כחלק מהיערכות מחודשת למציאות כלכלית מורכבת.

אך לא רק השכר עומד במוקד. בשיחות סגורות, מנהלים רבים מודים בקיומה של תופעה רחבה הרבה יותר: “אבטלה שקטה”. כל מי שמעסיק עובדים בישראל יודע שחלק ניכר מיום העבודה נשחק בין קביעת תורים, קניות אונליין ושיחות קפה, בזמן שהעלות למעסיק ממשיכה לטפס, אך הפרודוקטיביות לא בהכרח מדביקה את הקצב. זה לא עניין של מוסר עבודה, אלא של תרבות, עומסים ומציאות חיים שמקשה על ריכוז ותפוקה גבוהה לאורך יום שלם.

לצד השיקול הכלכלי, נכנס גורם נוסף שמקבל משקל גובר: הרציפות התפעולית. חוסר הוודאות הביטחוני, החשש מהסלמה ושיבושים אפשריים בתשתיות מחייבים הנהלות לשאול שאלות קשות: האם נוכל להמשיך לספק שירות ללקוחות בכל תרחיש? האם מערך התפעול שלנו עמיד למצבי קיצון?

הפרודוקטיביות לא בהכרח מדביקה את הקצב, צילום: GettyImages

כאן האאוטסורסינג מפסיק להיות רק פתרון זול יותר, והופך לכלי שמספק יציבות, פרודוקטיביות, זמינות והמשכיות עסקית. צוותים בחו״ל מאפשרים לחברות להמשיך לפעול גם כשבישראל המציאות משתנה בן־רגע, ובמקרים רבים גם בעלות נמוכה משמעותית: במחיר של עובד אחד בישראל, ניתן להקים צוות של חמישה עובדים מקצועיים בחו״ל, מבלי להתפשר על איכות תוך שמירה על פרודוקאיביות גבוהה וChurn נמוך משמעותית משל צוותים מקבילים בישראל.

המעבר הזה משקף שינוי עמוק בשוק העבודה הישראלי. אאוטסורסינג יוצא מהשוליים והופך לכלי מרכזי בקבלת החלטות של חברות טכנולוגיה, איקומרס, גיימינג וקריפטו. בעידן שבו פרודוקטיביות, גמישות, רציפות ותגובה מהירה הם נכסים עסקיים, השאלה כבר אינה האם להוציא פעילות החוצה, אלא איך עושים זאת נכון, חכם, ועם מבט מפוכח על המציאות הכלכלית.

הכותב: יניב ורוצ׳יק -מנכ״ל ובעלים חברת Aidey

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר