לראשונה בתולדות במדינה: לא אושר תקציב ועדת הבחירות

לראשונה בתולדות המדינה - לא אושר תקציב ועדת הבחירות המרכזית. המהלך מעורר סערה בשל העובדה שמדובר בשנת בחירות, שממילא צפויה להיות סוערת במישור הפוליטי והמדיני.

עקרונית, תקציב ועדת הבחירות היה אמור לעמוד על 740 מיליון שקל, ומרביתם היו אמורים לממן את הבחירות הקרובות. יו"ר ועדת הכספים, חנוך מילביצקי, דרש מוועדת הבחירות לקצץ כ-50 מיליון שקל מהתקציב כתנאי לאישורו. התקציב גם הוגש באיחור של כחודשיים, כפי שפורסם לראשונה ב״היום״. 

ד״ר אסף שפירא, ראש התוכנית לרפורמות פוליטיות ועמית מחקר במכון הישראלי לדמוקרטיה, אמר ל״היום״: "זה שהתקציב גבוה ביחס לבחירות הקודמות זה מאוד סביר, מבלי להתייחס לתחומים הספציפיים. ועדת הבחירות עוברת תהליכים של מחשוב וכל נושא המחשוב צריך להיות מוגן מאוד מפני פריצות של גורמים זרים - וזה עולה הרבה כסף. זה לגבי ההתייקרות של התקציב השנתי. בנוסף, יש גם התייקרויות במשק. דבר שני - יש יותר בוחרים, וטוב שכך. זה אומר יותר קלפיות ויותר אנשים שמאיישים את הקלפיות. גם נציגים של מפלגות, אבל גם נציגים של ועדת הבחירות עצמה וגם שוטרים. יש מפונים, יש יותר חיילים במילואים וגם ההצבעות שלהם עולות יותר, כי אלה קלפיות מיוחדות עם הליך ספירה מיוחד.

"בנוסף, יש סוגיות רלוונטיות יותר כמו התמודדות עם פייק ניוז והשפעה זרה. ועדת הבחירות המרכזית אמרה שהיא עומדת לקיים קמפיין הסברה מיוחד שעולה הרבה כסף, וגם ההגנה על מערכות המחשוב של הוועדה היא עסק יקר. באופן כללי ההתייקרות היא סבירה. ועדת הכספים צריכה לאשר את התקציב, וטוב שיש ויכוח על זה. השאלה מה עושים עם זה. יש הבדל בין לשאול שאלות על הסעיפים השונים, ואם יהיו בעיות עם סעיפים ספציפיים - אין בעיה לשלוח אותם לתיקון.

"אבל שני דברים: סופר חשוב לשמור על עצמאות הוועדה ולא לגרום לה לא לבצע את תפקידה. לא סתם יש לוועדה תקציב נפרד שאינו חלק מתקציב המדינה. אנחנו יודעים שהיסטורית, ועדת הכספים מאשרת את התקציב. יש כאן פגיעה בוועדה ובאמצעות שלה. יש את נושא ההתנהלות והיא מאוד חשובה. יש סכנה שבהתנהלות כמו של היום, מועבר מסר שלילי לוועדה בנוגע להתערבות הפוליטיקאים ולחשיבות שהם מייחסים לבחירות מוגנות ככל האפשר ונקיות מהתערבות פוליטית.

"ביקשו לאשר תקציב המשכי, כי הוועדה נערכת כבר עכשיו לבחירות. וכשלא מאשרים את התקציב ההמשכי, יש כאן פגיעה אמיתית בעבודת הוועדה כמו התקשרויות ושדרוג מערכות המחשב".

ביום הבחירות עובדים 100 אלף אנשים בשכר כולל נציגי המפלגות שמקבלים את שכרם מהוועדה (כולל חברי מזכירות הקלפי ומפקחי טוהר הבחירות, משקיפים וכו'). בימים רגילים, מועסקים בוועדה 40 עד 50 עובדים, אבל בשנת בחירות מתחילים לגייס במדורג כ-1,200 עובדים לבניית ההתארגנות וזה בניית תשתיות, כולל מבנים ומערכות מיחשוב וכמובן אנשים שינהלו את הבחירות בשטח.

הוועדה מתמודדת עם בעיית כוח אדם. יש 14 אלף מזכירי ועדת קלפי שצריך לגייס ובבחירות האחרונות היה קושי לגייס את אותם אנשים לשלושה ימים ולכן צריך לשלם להם יותר. יש תעריף שנקבע ויש התייקרויות וכמובן שנושא הגנת הסייבר הוא סעיף מהותי בהוצאה. קמפיין ההסברה להתמודדות עם פייק ניוז הוא קריטי במערכת הבחירות הקרובה ומעל הכל צריך לזכור שלא יודעים מתי בכלל יהיו הבחירות ולכן וועדת הבחירות צריכה להיות ערוכה לקיום בחירות תוך 3 חודשים.

יש לזכור שהתקציב נבנה ואושר כדין על ידי מוסדות ועדת הבחירות שכוללים את המליאה ששם יש נציגים של כל המפלגות בכנסת הנוכחית וכמובן נשיאות הוועדה שבראשה עומד כבוד השופט נועם סולברג ולכן תקציב כזה מגיע בהסכמה רחבה לאישור ועדת הכספים של הכנסת. תקציב הבחירות שמוגש על ידי ועדת הבחירות לוועדת הכספים הוא תקציב ייעודי ועצמאי שנקבע על פי חוק, כמו תקציב מבקר המדינה וזאת כדי לאפשר לוועדה לבצע את מטלותיה ושלבי ההתארגנות המורכבים בשנתצ בחירות.