עלייה מינורית בשער הדולר - כל הסיבות

הדולר מוציא היום קיטור והוא עולה ב-0.25% מול השקל ונסחר ברמה של 3.1 שקל וזאת לאחר שבשבוע שעבר הוא ירד לנקודת שפל של 30 שנים שנמצאת ברמה של 3.077 שקל. באופן עקרוני הדולר נחלש מול השקל בעיקר בשל שני גורמים.

הגורם הראשון הוא היחלשות הדולר בעולם, והגורם השני הוא הצפי לצמיחה מואצת של הכלכלה הישראלית, מה שאמור להביא לתשואות עודפות בבורסה על פני הבורסות ברחבי העולם ומכאן, ניתן להניח שזרימה של דולרים לישראל היא כמעט עובדה מוגמרת. זרימה פנימה שלא פוגשת מספיק ביקושים.

ויקטור בהר, הכלכלן הראשי של בנק הפועלים טוען: "המשקיעים המוסדיים צמצמו את החשיפה למט"ח, הנתונים האחרונים הם לחודש נובמבר, הם מראים על ירידה של כנקודת אחוז בחשיפה של המוסדיים למט"ח. סביר שירידת החשיפה נמשכה גם בחודשיים האחרונים. טרם המלחמה ב-2023 שיעור החשיפה למט"ח היה נמוך בכ-2 נקודות אחוז מהרמה היום, ובהינתן ירידת הסיכונים לא מן הנמנע שנחזור לשם בהדרגה".

עוד הוסיף בהר: "גורם שני שפעל לחיזוק השקל הוא ענף ההייטק, חברות סטרט-אפ חזרו לגייס הון בקצב גבוה של יותר מ-5 מיליארד דולר לרבעון. סכומים אלו מתורגמים למשכורות בשקלים לאורך זמן. בד בבד, אנו רואים המשך גידול ביצוא שירותי תיירות, כ-14% עלייה לעומת נובמבר שנה שעברה״.

לשאלה כיצד ניתן לעצור את התחזקות השקל, אומר בהר כי "לבנק ישראל יש את כלי הריבית ותיאורטית הוא יכול גם להתערב ולרכוש מט"ח. בנק ישראל הפחית את הריבית פעמיים ברצף, ולא מן הנמנע שיפחית גם בפעם הבאה אם הייסוף ימשך".

לבסוף אומר בהר כי "הפחתת ריבית לא משפיעה על השווקים הגלובליים, וגם לא על גיוסי ההי-טק, כך שהיא מוגבלת בהשפעתה. רכישת מט"ח היא צעד פחות אלגנטי, שיהיה קשה להסביר אותו לשווקים, כי אין פה איזה אירוע חיצוני, או אפקט של עדר של מוכרי דולרים, אלא יותר סיטואציה גלובלית. הקצב המהיר של הייסוף בחודשים האחרונים יכול במידה מסוימת להוות תירוץ לכשעצמו להתערבות בשוק המט"ח. לא מן הנמנע שאם השווקים הגלובליים ימשיכו לעלות ולהפעיל לחץ על השקל, נראה פעולה כזו גם מצד בנק ישראל".