"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

הדולר בשפל היסטורי; האוצר: "התחזקות השקל מבורכת - לא נסייע ליצואנים"

הדולר נסחר הבוקר ברמה של 3.08 שקל, רמה שביקר בה בפעם האחרונה בשנת 2021, מתחת לרמה זו ביקר הדולר בפעם האחרונה לפני 30 שנה, כלומר בשנת 1999 • גורם בכיר באוצר ל״היום״: "התחזקות השקל מבורכת למאבק ביוקר המחיה - אין כוונה לסייע ליצואנים"

,עודכן
0השמעה
הדולר. מגמת הירידה נמשכת. צילום: גטי אימג'ס

המסחר בשוק המט״ח נפתח הבוקר כשהדולר נחלש בשיעור קל של 0.05% לרמה של 3.08 שקל. הפעם האחרונה שהדולר היה בנקודה הזו הייתה בחודש נובמבר 2021 כשמתחת לרמה זו, הדולר ביקר לפני כ-30 שנים, בספטמבר 1996. התחזקות השקל אינה פוסחת על המסחר בשאר המטבעות הזרים כשהאירו נסחר כעת ברמה של 3.7 שקל. הפאונד הבריטי לעומת זאת מתחזק ונסחר ברמה של 4.27 שקל.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ במסיבת העיתונאים: הבורסה עלתה ב-81% מאז פרוץ המלחמה, "ישראל לא רק מחזיקה אלא פורחת"// לעמ

בניטרול הרקע העולמי, יש כמה סיבות להתחזקות המשמעותית של השקל, בעיקר מול הדולר, בישראל. הסיבה הראשונה היא הביצועים יוצאי הדופן של הכלכלה הישראלית בשנתיים וחצי של המלחמה.

בניגוד להערכה שהכלכלה הישראלית תגלוש למיתון עמוק, הרי שבפועל הצמיחה בישראל בשנת 2025 הייתה אפסית ואולי התכווצה מעט, אבל בטח שלא קרסה. נתונים אלו גרמו למשקיעים ברחבי העולם להעריך מחדש את יכולתה של ישראל להדביק את קצב הצמיחה שאיבדה בשנת 2025, כבר בשנת 2026.

נגיד בנק ישראל: ישראל יצרה סיטואציה כלכלית שחברות הדירוג לא יכולות להתעלם ממנה,צילום: אי.אף.פי

לפוטנציאל הזה יש השלכות רחבות מאוד אבל אם נזקק אותם הרי שאנחנו מדברים בראש ובראשונה על העלאת דירוג האשראי של ישראל או כפי שאמר (בתרגום חופשי) נגיד בנק ישראל במקומות שונים - יש כאן סיטואציה כלכלית שחברות הדירוג לא יכולות להתעלם ממנה. ודי לחכימא ברמיזא.

המוסדיים מפנים חצי מכל שקל לבורסה בתל אביב

בהינתן שהנחות העבודה הן שהכלכלה הישראלית תדביק השנה את הפערים בצמיחה שנוצרו בשנתיים של המלחמה, הרי שכאן נכנסים למשחק המשקיעים המוסדיים הישראליים (שאליהם מצטרפים המשקיעים המוסדיים ברחבי העולם), שמפנים חצי מכל שקל שנכנס לקרנות הפנסיה, קופות הגמל וקרנות ההשתלמות, להשקעה בישראל ובעיקר בבורסה בתל אביב.

שני פרמטרים נוספים:הראשון הוא העובדה שישראל נמצאת חזק מאוד על המסכים של המשקיעים ברחבי העולם שרוצים לקחת חלק בשיקום ב״יום שאחרי המלחמה״ וזה אומר זרם דולרים, משתנה אמנם, אבל הכיוון הוא לתוך ישראל.

השני: מעבר לזרימת הכסף לקרנות הפנסיה, לקרנות ההשתלמות ולקופות הגמל הרי שהמשקיעים המוסדיים מקבלים מידי רבעון תשלומי דיבידנדים ותשלומי ריבית על השקעות שביצעו בארה״ב בשנים האחרונות והכסף הזה, איך נגיד בעדינות, לא "מתגלגל" ל-s&p500 אלא מוצא את דרכו (מדובר על בערך מחצית מהכסף הזה) מומר לשקלים ומופנה להשקעות בישראל.

וול סטריט, ניו יורק. שחקני ארביטראז׳ יוצרים מעין עיוות למסחר,צילום: AP

נתון נוסף נוגע לפערי הריביות בין ישראל לארה״ב. הריבית בישראל גבוהה מהריבית בארה״ב מה שמייצר פתח לשחקני ארביטראז׳ שיוצרים מעין עיוות למסחר, אך מדובר בעובדה קיימת, וגם הם ממירים דולרים לשקלים ומשקיעים אותם כאן, אם כי לטווח הקצר (מאוד).

במישור הכלכלי הריאלי, גורם בכיר במשרד האוצר אומר ל״היום״ שהתחזקות השקל טובה. לשיטתו, היא מסייעת למאבק ביוקר המחיה שכן בשלב כלשהו היחלשות הדולר תתורגם לירידת מחירים של מוצרי היבוא. גם אם לא במלואה, הרי שדי בירידת הדולר כדי לתרום לכך.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ'. בלי עצות לבנק ישראל,צילום: אורן בן חקון

עוד אמר הבכיר ל״היום״ שסיוע ליצואנים לא עומד על הפרק כרגע, ובאוצר אין תוכנית לסייע להם בסובסידיות או הגנה על שער חליפין. ״בכל מקרה״ אומר הבכיר ל״היום״: "לא ניתן עצות לבנק ישראל. לאוצר אין כלים להתמודד עם שערי חליפין".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר