ועדת המנכ"לים במשרד ראש הממשלה, בהנחייתו של שר הכלכלה ניר ברקת, מקדמת מהלך להעברת מכסות של עובדים זרים מענפים חיוניים הסובלים ממחסור בכוח אדם, כמו חקלאות ובנייה, אל ענף המסחר והשירותים.
כיום מועסקים כ-5,000 עובדים זרים בענף המסחר והשירותים, והדרישה שמונחת על השולחן היא לגידול חריג בהיקף שיכול להגיע לפי עשרה. גורם בענף טען כי למרות המחסור בכוח אדם ברשתות המזון, אין הצדקה מקצועית להגדלה מסיבית של מכסות בענף זה וכי מדובר על מהלך חסר תקדים בענף שבו מועסקים עשרות אלפי עובדים ישראלים, רבים מהם מהשכבות החלשות.
פחות משרות, פחות שכר, יותר אבטלה
אותו גורם טען כי הצפת הענף בעובדים זרים זולים תקטין את היצע המשרות בענף לעובדים ישראלים, תלחץ כלפי מטה את השכר, ותגדיל את האבטלה בקרב אוכלוסיות שאין להן חלופות תעסוקה אחרות.
עוד טען כי הגדלת המכסה צפויה להביא להטבה כלכלית משמעותית עבור בעלי העסקים הגדולים במשק (סופרים, רשתות שיווק, רשתות ביגוד) ולא עבור עסקים קטנים ובינוניים וכי לא ברור כלל כי תתגלגל להפחתה כלשהי במחיר לצרכן, אשר מושפע מגורמים רבים: תחרותיות אשר לוקה בחסר מחלק גדול מהענפים, רגולציה, עונתיות וביקושים בשוק ועוד.
נוסף על כך, נטען כי הגדלת המכסה צפויה להביא לפגיעה בצמיחה הכלכלית, שכן בהינתן מגבלת העובדים במשק שנקבעה על ידי הממשלה, הקצאת העובדים בענף צפויה לבוא על חשבון ענפים בעלי תרומה מרכזית לצמיחה ולפעילות הכלכלית, ובעיקרו ענף הבניין שהגדלת המכסה בו אמורה לתמוך בגידול הנדרש בהתחלות הבנייה.
החוסר במסחר ושירותים: "20 אלף עובדים זרים"
מאידך, גורם בענף העובדים הזרים בענף טוען כי יש אכן צורך בעובדים זרים בתחום המסחר והשירותים, אך זה לא יכול לבוא על חשבון תחום הבנייה.
לדבריו, "שר הכלכלה קידם עובדים זרים לתעשייה, מסחר ושירותים וזה מהלך טוב, אך מעט מדי. עד כה נכנסו 10,000 עובדים זרים לתחום השירותים והתעשייה, שמחציתם שולבו בתחום המסחר. עם זאת, עדיין חסרים 20,000 עובדים למסחר ושירותים.
"זה הזוי שהרעיון הוא לקחת עובדים מענף הבנייה", הוא מוסיף. "צריך 120,000 עובדים זרים בענף הבנייה ויש 70,000 עובדים זרים בלבד. כלומר בענף הבנייה יש 60% מהמכסה של העובדים הזרים. אז איך אפשר לקחת עובדים זרים מענף הבנייה שגם ככה נמצא במחסור?
"זה יכול להיות רעיון מצוין אם יוחלט לקחת את העובדים הללו מהעובדים הבילטרליים, שהם לא מקצועיים בבנייה, אבל לא מאלה שזו המומחיות המקצועית שלהם. יש 10,000 כאלה שהם לא מקצועיים ואותם שישימו בתחום הקמעונאות".
במבט לעתיד על השלכות הבאת העובדים הזרים, על תעסוקת ישראלים, הוא אומר: "אני לא חושב שהעובדים הזרים יגרמו לפיטורי העובדים הישראלים. ישראלים שרוצים לעבוד, נשארים, למרות שהם אינם הרבה".
על ההבדלים בין עלותו של עובד זר בתחום המסחר לעובד ישראלי, הוא אומר: "עלות עובד זר למשרה בת 182 שעות עומדת על 10,500 שקלים לעומת 12,000 שקלים עבור עובד ישראלי. ההבדים הם לא דרמטיים, היות שלעובדים הזרים מסדרים גם דיור. התמריץ לקחת עובד זר הוא לא העניין הכלכלי אלא היציבות התעסוקתית".
משרד הכלכלה: "דווקא מניעת עובדים זרים - תפגע בעובדים החלשים"
ממשרד הכלכלה והתעשייה נמסר בתגובה: "מדובר בתוספת כוללת למשק, שמבוססת על נתוני אמת ועל מחסור חמור בכוח אדם בכל הענפים - כולל במסחר ובשירותים.
"הניסיון להציג את ענף המסחר והשירותים כענף שאין בו מחסור מנותק מהמציאות. רשתות, חנויות, לוגיסטיקה ושירותים חיוניים מדווחים על חוסר מתמשך בעובדים, שמוביל לצמצום שעות פעילות, סגירת סניפים, ירידה בהיצע ופגיעה ישירה בציבור. זו בדיוק הסיבה שהנושא עלה לשולחן.
"הטענה כי מדובר בעובדים “זולים” שמחליפים ישראלים היא הפוכה מהאמת. העסקת עובד זר יקרה יותר מהעסקת עובד ישראלי, והיא כרוכה בעלויות דיור, ביטוחים, אגרות וליווי. בפועל, אין תחליפיות - עובדים ישראלים אינם מוכנים לעבוד במקצועות אלה, והעובדים הזרים משלימים את כוח העבודה ומונעים קריסה של עסקים שבהם מועסקים עשרות אלפי ישראלים.
"דווקא מניעת הבאת עובדים זרים תפגע ראשונה בעובדים החלשים: עסקים ייסגרו, שעות יצומצמו, והעובדים הישראלים יאבדו משרות. עובדים זרים אינם פוגעים בשכר - הם שומרים על פעילות הענף ועל היציבות התעסוקתית".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו