המסחר בשוק המט״ח נפתח הבוקר כשהדולר נחלש בשיעור קל של 0.05% לרמה של 3.08 שקל. הפעם האחרונה שהדולר היה בנקודה הזו הייתה בחודש נובמבר 2021 כשמתחת לרמה זו, הדולר ביקר לפני כ-30 שנים, בספטמבר 1996. התחזקות השקל אינה פוסחת על המסחר בשאר המטבעות הזרים כשהאירו נסחר כעת ברמה של 3.7 שקל. הפאונד הבריטי לעומת זאת מתחזק ונסחר ברמה של 4.27 שקל.
בניטרול הרקע העולמי, יש כמה סיבות להתחזקות המשמעותית של השקל, בעיקר מול הדולר, בישראל. הסיבה הראשונה היא הביצועים יוצאי הדופן של הכלכלה הישראלית בשנתיים וחצי של המלחמה.
בניגוד להערכה שהכלכלה הישראלית תגלוש למיתון עמוק, הרי שבפועל הצמיחה בישראל בשנת 2025 הייתה אפסית ואולי התכווצה מעט, אבל בטח שלא קרסה. נתונים אלו גרמו למשקיעים ברחבי העולם להעריך מחדש את יכולתה של ישראל להדביק את קצב הצמיחה שאיבדה בשנת 2025, כבר בשנת 2026.
לפוטנציאל הזה יש השלכות רחבות מאוד אבל אם נזקק אותם הרי שאנחנו מדברים בראש ובראשונה על העלאת דירוג האשראי של ישראל או כפי שאמר (בתרגום חופשי) נגיד בנק ישראל במקומות שונים - יש כאן סיטואציה כלכלית שחברות הדירוג לא יכולות להתעלם ממנה. ודי לחכימא ברמיזא.
המוסדיים מפנים חצי מכל שקל לבורסה בתל אביב
בהינתן שהנחות העבודה הן שהכלכלה הישראלית תדביק השנה את הפערים בצמיחה שנוצרו בשנתיים של המלחמה, הרי שכאן נכנסים למשחק המשקיעים המוסדיים הישראליים (שאליהם מצטרפים המשקיעים המוסדיים ברחבי העולם), שמפנים חצי מכל שקל שנכנס לקרנות הפנסיה, קופות הגמל וקרנות ההשתלמות, להשקעה בישראל ובעיקר בבורסה בתל אביב.
שני פרמטרים נוספים: הראשון הוא העובדה שישראל נמצאת חזק מאוד על המסכים של המשקיעים ברחבי העולם שרוצים לקחת חלק בשיקום ב״יום שאחרי המלחמה״ וזה אומר זרם דולרים, משתנה אמנם, אבל הכיוון הוא לתוך ישראל.
השני: מעבר לזרימת הכסף לקרנות הפנסיה, לקרנות ההשתלמות ולקופות הגמל הרי שהמשקיעים המוסדיים מקבלים מידי רבעון תשלומי דיבידנדים ותשלומי ריבית על השקעות שביצעו בארה״ב בשנים האחרונות והכסף הזה, איך נגיד בעדינות, לא "מתגלגל" ל-s&p500 אלא מוצא את דרכו (מדובר על בערך מחצית מהכסף הזה) מומר לשקלים ומופנה להשקעות בישראל.
נתון נוסף נוגע לפערי הריביות בין ישראל לארה״ב. הריבית בישראל גבוהה מהריבית בארה״ב מה שמייצר פתח לשחקני ארביטראז׳ שיוצרים מעין עיוות למסחר, אך מדובר בעובדה קיימת, וגם הם ממירים דולרים לשקלים ומשקיעים אותם כאן, אם כי לטווח הקצר (מאוד).
במישור הכלכלי הריאלי, גורם בכיר במשרד האוצר אומר ל״היום״ שהתחזקות השקל טובה. לשיטתו, היא מסייעת למאבק ביוקר המחיה שכן בשלב כלשהו היחלשות הדולר תתורגם לירידת מחירים של מוצרי היבוא. גם אם לא במלואה, הרי שדי בירידת הדולר כדי לתרום לכך.
עוד אמר הבכיר ל״היום״ שסיוע ליצואנים לא עומד על הפרק כרגע, ובאוצר אין תוכנית לסייע להם בסובסידיות או הגנה על שער חליפין. ״בכל מקרה״ אומר הבכיר ל״היום״: "לא ניתן עצות לבנק ישראל. לאוצר אין כלים להתמודד עם שערי חליפין".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו