"בשביל להניע את העסקים בצפון, המדינה צריכה לקחת אחריות"

"מניעים את הצפון קדימה": כתב "היום" ניצן כהן בפאנל מיוחד על קידום העסקים הקטנים בצפון עם כפיר רמז, מנהל אגף הסניפים בבנק "הפועלים", אופיר ויצמן, מנהל מפעל "נביעות" בקריית שמונה וניסן זאבי, יזם, פעיל חברתי, ממייסדי תנועת ״הביתה-חוזרים לגליל״.

"נמסגר את האירוע. בנק הוא לא שלוחה של מס הכנסה או ביטוח לאומי", פתח כתב "היום". "בסוף מגיע סוף הרבעון, הדוחות מגיעים לבורסה וכתבי כלכלה רוצים לראות רווחים. אחרי שנתיים וחצי של מלחמה, אנשים יושבים בבית ולא עובדים, עסקים בצפון סגורים, עסקים בדרום סגורים, אנשים נחטפו. המדינה עברה קטסטרופה".

"הבנק היה הראשון להתעשת"

"קודם כל, הבנק הוא גוף פיננסי", אמר כפיר רמז, מנהל אגף הסניפים, בנק הפועלים. "יחד עם זאת, יש הבנה ברורה, בכל הבנקים, שיש אחריות מאוד גדולה על ההמשכיות העסקית במשק. הבנק היה הראשון להתעשת. הכרזנו על קרן תקומה של 100 מיליון. הקרן הזו בשנתיים האחרונות השקיעה הרבה מאוד משאבים בקהילה, בחינוך, גם בעוטף וגם בצפון.

"25 מרכזי למידה בחינוך הרך, ילדים שחוו טראומה וכו'. הבנק גייס מאות מאורים בקריית שמונה. הבנק נותן להם מגורים ואומר: תגיעו לכאן, אנחנו צריכים סיוע. גם חינוך, גם הוראה. אבל לא רק. עובדים סוציאלים, פסיכולוגים וכו'. הבנק מבין שיש לו אחריות מאוד גדולה. מעבר להיבטים של תרומות לקהילה, אפילו.

"בסוף, יש אחריות מאוד גדולה לעזור לאנשים להתקיים. אנחנו לא מחליפים את המדינה ולא רוצים לעשות את זה. המדינה צריכה לתת מענקים ולעודד את העסקים. הבנק יודע, בקצה, לייצר פתרונות וגישורים. דרך אגב, גם לציבור הפרטי. יש את סניף קריית שמונה שהיה סגור ונפתח לפני תשעה חודשים. הסניף המשיך לפעול מחצור "מרחוק". נכון, אנחנו חווים מציאות של אי וודאות. אבל אנחנו בחוסר יציבות כבר מהקורונה. במגבלות האלה אנחנו פועלים ומבינים שיש הכרח למצוא פתרונות".

אתה חלק מהאקו-סיסטם שנקרא מדינת ישראל. איך אתה מתנהל ככה בתור מנהל אגף הסניפים?

"יש לנו אנשים נפלאים פה. לשמחתי. היו הרבה הקלות. הבנק היה הראשון שיצא עם הקלות", הוסיף רמז. "פטורים של תשלומים. מחיקה של שלושה תשלומים. ממש מחיקה של כסף על מנת להקל על אנשים. כולל אפשרות לדחות תשלומים, פריסות ארוכות יותר. הבנו, כשהציבור התחיל לחזור, שאין להם חדרי ביטחון. יצאנו עם הלוואה יעודית לכל מי שצריך ויכול לבנות לעצמו ממ"ד ויוכל לחזור בביטחון".

"בשנה האחרונה, התעשייה כמו כל תעשייה - תלויה בתשתיות. כל היקף הפעילות יוצאת לפריפריה", אמר אופיר ויצמן, מנהל מפעל "נביעות" בקריית שמונה. "תעשיית המזון היא חלק מהביטחון המדיני. ואנחנו מתעסקים במים ואפשר להבין שלמרות 7 באוקטובר אין את הפריווילגיה או הרצון להפסיק להגיע ולעבוד.

"המפעל עבד באופן מלא. כל התקופה. ללא הפסקה. גם את השיאים שהצלחנו לשבור בתקופת המלחמה, קשה לשחזר היום. כנראה שבסוף, זה לא רק הציוד או המכונות. זה האנשים. אנחנו עדיין כמובן לא בשגרה".

אתה דמות מרכזית בצפון. איך אתה מרגיש את היכולת של העסקים למשוך חזרה את האנשים לצפון?

"יש מעגל תעסוקה ראשון ויש מעגל תעסוקה שני: מה שאנשים צורכים והתעשייה צורכת כשירות", אמר ויצמן. "בין אם מדובר בקבלנים, מסעדנים, וגו'. כולל בעלי מקצוע וטכנולוגים. גם המעגל השני הזה, גם אם הוא כולל מקצועות חופשיים, הוא חשוב לא פחות מהתפתחות. תעשייה שהיא טובה ומצליחה, לא רק קריטית, כמו מה שראינו עם טורקיה - תעשייה שהיא בצניחה ובהתפתחות דורשת את העזרה הזאת.

"כדי להתפתח, יש כמה דברים קריטיים. התעשייה תדע להיות רווחית ולעשות את מה שהיא צריכה. אבל היא צריכה להשלים פערים טכנולוגיים. כלומר, להתחדש בציוד, בכוח אדם ובמשאבים. זה אומר חינוך והשכלה גבוהה".

אתה מנהל מפעל, אתה צריך להציג תוכניות וכו'. איך אתה מזהה את הצרכים שלך בעוד שנתיים או שלוש?

"מקצועות הרבה יותר טכנולוגיים", שיתף אופיר ויצמן, מנהל מפעל "נביעות" בקריית שמונה. "איש מכניקה של לפני שלושים שנה הוא לא דומה לאיש טכנולוגיה של היום או של עוד עשר שנים. רובוטיקה, למשל. אפילו כדי לתכנן הובלה, אופרציה, צריך להשתמש בכלים הרבה יותר מתקדמים. גם מקצועות ספציפיים של מקצועות תעודה. גם אם אינם אקדמיים. היום אפשר לעבוד מרחוק. אין מה להפסיד, רק להרוויח. זה להיכנס לתוך סביבה שיש לה מה להציע. אפשר בצפון להתפתח להרבה כיוונים ולהשלים פערים מול תעשיות אחרות".

אם כך, למה זרם האנשים לא מגיע?

"מה שיש לצפון להציע מאוד ייחודי. קהילתיות, נופים, איכות. כנראה צריך לעשות את מה שיודעים וטובים בו", טען ויצמן. "אם ניצור את האפשרויות ונעודד את האנשים להתפתח במקום. תעשייה לא מתפתחת ברגע וצריך להישען על החוזקות של המקום. ברגע שנאפשר את ההשכלה, אנשים ימצאו את העתיד שלהם ושל הילדים שלהם במקום הזה.

ניסן זאבי, יזם, פעיל חברתי, ממייסדי תנועת "הביתה-חוזרים לגליל", אמר: "קודם כל, שמחים לארח את 'היום' בצפון. לבוא לפה ולדבר מפה זה חלק מהשינוי התודעתי. תנועת 'הביתה' קמה על בסיס השבר הגדול ואותה החלטה שערורייתית של ממשלת ישראל לפנות את ההתיישבות במשך יותר משנה. אין לו אח ורע לדבר הזה. במלחמת העצמאות לא פינו כל כך הרבה אנשים לכל כך הרבה זמן.

"ביוני 2024, בעיצומה של המערכה, הבנו שנוח למדינה שאין התיישבות. זה אפשר למדינה לא לקבל החלטות. החלטנו להאיץ את קבלת ההחלטות על ידי חזרה למקום. הייתה לנו זכות להיות קטליזטור שהאיץ את המערך הצבאי ושהאיץ את הפסקת האש. עם הפסקת האש הבנו שאין מה לחכות והחלטנו להיות הזרוע הביצועית, על בסיס אזרחי. אנחנו מגייסים כסף על בסיס פילנטרופי, בלי לחכות למדינה".

"הקמנו בית ספר חקלאי"

"הכוונה היא כי יחד עם בנק הפועלים ושותפים נוספים הקמנו בית ספר חקלאי", הוסיף זאבי. "לקחנו את המתחם הזה, השכרנו אותו 12 שנה קדימה. הבאנו שותפים חזקים, עסקיים, ואמרנו כאן יקום מרכז עסקי חדש בגליל. צחקו עלינו, אבל כבר יש חברות. שש חברות מהמרכז שפותחות שלוחות. עוד שבע חברות שלנו. בסוף, מבינים שכדי שחברה תעבור לפה היא צריכה תשתיות טובות, עובדים טובים ותמריצים אפקטיביים. שלושת השכבות האלה משווקות להם. אנחנו הקמנו את התשתית, עוזרים לגשת למענקי המדינה, ונותנים להם את האנשים. יש את זה. אנחנו מספקים את זה לחברות".

איך מושכים לכאן עסקים?

"בראש ובראשונה", אמר ניסן זאבי, "להציג את האפשרות העסקית. הון אנושי איכותי. היכולת לקבל מהמדינה מענקים משמעותיים. אנחנו רק הזרז. בסוף יש מדינה. צריך להבין שיש פה בעיות. בעיית מגורים מאוד גדולה. אם תרצה לעבור לגור לפה, אין פה מספיק פתרונות דיור. המדינה כן מנסה להצמיח את המקום דמוגרפית. צריך למשוך חברות גדולות כמו רפאל, מייקרוסופט, נביעות ועוד.

"וגם שירותים. צריך להגיד את האמת: לילד שלי אין שירותי בריאות ותחבורה הולמים. זה עוול שנעשה לצפון במשך שנים. הטלטלה הגדולה שעברנו הביאה להבנה שלא נחזור ל-6 באוקטובר. אנשים ראו מה קורה ברעננה, בתל אביב, וחזרו עם רף גבוה לצפון. לכל השאר - הסקטור העסקי ידאג לו.

"כחלק מהמעטפת, יצאנו בתוכנית לצפון", הוסיף רמז. "כולל התעסקות בבירוקרטיה מול הממשלה. זה נושא קריטי. אותה תוכנית, פועלים צפונה, עוזרת גם למשפחות. יש פה מורכבות אמיתית. יש ליווי עסקי, ליווי בבירוקרטיה, גם בבתי החינוך, גם עם ילדים במצוקה. אנחנו מלווים משפחות באופן פרטני. התוכנית עלתה לאוויר לפני חודשיים.

אופיר ויצמן טען כי "חשוב לא לנסות לבנות בחזרה את מה שהיה ב-6 באוקטובר. אבל צריך לראות את זה כהזדמנות. אפשר להתחיל מלמטה, מהתשתיות, מהאנשים החדשים, מההתחדשות והצמיחה. המדינה יודעת לעשות את זה. היא עשתה את זה דורות בהרבה מקומות. אפשר לעשות את זה גם כאן".

ניסן זאבי חתם: "חוק תקומה, שמעגן תקציבים ומשאבים - לא נעשה מהלך דומה בצפון. הגיע הזמן לחוק קריית שמונה, חוק גליל, שיעגן את הצמיחה והשיקום של המקום הזה. יחד עם זאת, ייאוש זה לא תוכנית עבודה. זה לא הדיאןאיי. התפקיד שלנו הוא להדביק אנשים בתקווה ולהפוך את הצפון למשגשג ובטוח".