נתונים מדאיגים על משק הגז הביתי, הגז הפחמימני המעובה (גפ״מ) – מצביעים על סיכון ממשי ממחסור בגז בישול, שעלול להשפיע על מאות אלפי משקי בית, ואף יותר, במקרה של תקלה ביבוא.
על פי הנתונים, הייצור המקומי של גז פחמימני מעובה (גפ״מ) עומד על כ-30 אלף טון בלבד בחודש, בעוד שבחודש ביקוש שיא עומד הצורך של המשק על כ-72 אלף טון. המשמעות: יותר ממחצית מצריכת הגז של אזרחי ישראל נשענת על יבוא דרך תשתית אחת מרכזית.
לפי ההערכות, תקלה של שבועיים בלבד ביבוא גז פחמימני מעובה (גפ״מ) עלולה להוביל למחסור מיידי בקרב כ-100 אלף משקי בית המשתמשים בגז בישול. כל שבוע נוסף של פגיעה ביבוא עלול להרחיב את המחסור לכ-מיליון משקי בית נוספים, תרחיש שעלול לשתק חלקים נרחבים מהמשק ומהשגרה הביתית.
הנתונים, המלווים בגרף, מצביעים על מציאות שבה המרחק בין תפקוד שוטף לבין משבר בגז הפחמימני המעובה (גפ״מ) הוא קצר במיוחד: פגיעה, תקלה טכנית או עיכוב בשרשרת האספקה בתשתית היבוא היחידה, ועלול להיווצר מחסור חמור בפרק זמן קצר.
ברקע הדברים עומדת רפורמה ממשלתית שמטרתה לאפשר הקמה מהירה ויעילה של תשתיות לגז פחמימני מעובה (גפ״מ) נוספות בישראל, במטרה לחזק את ביטחון האספקה, להפחית תלות ביבוא בודד ולמנוע פגיעה בציבור.
גורמים המעורבים במהלך מדגישים כי ללא בניית תשתיות חדשות לגז פחמימני מעובה (גפ״מ), ישראל עלולה למצוא את עצמה במצב שבו מאות אלפי משקי בית נותרים ללא גז בישול, לא כתוצאה ממלחמה או משבר חריג, אלא בשל תקלה נקודתית אחת.
מחר צפויה הרפורמה לעבור קריאה ראשונה בכנסת במסגרת חוק ההסדרים, לאחר שאושרה בוועדת השרים לחקיקה. לדברי גורמים בממשלה, מדובר במהלך הכרחי לשמירה על רציפות אספקת הגז הביתי ולמניעת משבר צרכני רחב היקף.
