היערכות למחסור: זה הצעד שעושים בכנסת

ועדת הכלכלה של הכנסת החלה הבוקר (רביעי) להכין לקריאה שנייה ושלישית את הצעת החוק הממשלתית לדיווח חודשי על מלאי חיטה ומזון לבעלי חיים, לשם היערכות למצב של מחסור משמעותי.

כיום מנהל משרד החקלאות וביטחון המזון את מלאי החירום של חיטה מוצרי מזון אחרים לבעלי חיים, כדי להבטיח זמינות לחם ומוצרי מזון מהחי. אולם על רקע קושי בניהול מלאי החירום מבקש המשרד לקבוע הסדר דיווח בחוק חדש, שיחול על בעלי מלאי חירום בהיקף משמעותי. ראש מינהל ביטחון המזון במשרד החקלאות וביטחון המזון, יובל ליפקין, הציג את ההצעה וציין: "אנחנו כרגע באפלה טוטאלית ודיווח פעם בחודש מבחינתנו זה המינימום".

ליפקין הסביר, כי משרדי החקלאות, הבריאות והכלכלה מיישמים את מדיניות רשות החירום הלאומית (רח"ל) כשהמטרה היא הבטחת ביטחון המזון ורציפות תפקודית, כדי לוודא שבמקרים כאלה או אחרים תהייה אספקה שוטפת של חיטה למאכל אדם, לייצור לחם ומוצרי מאפה, ומספוא לבעלי חיים, לייצור חלב, ביצים ובשר.

"זה אתגר מאוד גדול על רקע שינויים גיאופוליטיים, כמו מלחמת רוסיה אוקראינה, מגיפות כמו הקורונה ומלחמות, אנחנו מתמודדים כל הזמן גם עם שביתות בממגורות דגון. לדוגמה, יום אחרי ה-7 באוקטובר רח"ל החליטה לשנות את תרחיש הייחוס ובלי מידע לא נוכל להתכונן. אנחנו מדינת אי מבודדת ותלויים במלאי שיש בישראל, לא מדובר בלהביא עוד קופסת שימורים, אניית מספוא זה משהו בגובה של מגדל עזריאלי ואם לא תהייה לנו תמונת מצב מדויקת למה שיש במדינה בכל זמן נתון לא נדע מה צריך להחזיק".

ליפקין הסביר, כי החקיקה תיתן מענה שיאפשר למשרד להבין מה יש למדינה ולקבל החלטות מושכלות. הוא הוסיף כי המשרד מחויב שהנתונים לא יזלגו החוצה. מנהל אגף ביטחון חירום וסייבר במשרד החקלאות, אבי רמרז, הוסיף: "איפה היינו 70 שנה זאת בדיוק השאלה, השיטה הקיימת כשלה, נגעו במלאי החירום בלי הפסקה, מכל מיני סיבות כמו שביתות ותורים בנמלים וברגע האמת המלאי לא היה מובטח וזה הכניס אותנו לסוג של לחץ. אם יהיה מידע תפעולי נוכל לפעול מול רח"ל ולתת קדימות לאניות חיטה ומספוא".

ח"כ שוסטר העלה חשש שהמדינה תלאים בזמן אמת את המלאים, ונציג משרד המשפטים, עו"ד אבינועם ביר, השיב כי הצעת החוק לא משנה את המצב הקיים באשר לסמכויות השימוש במלאים, אלא מתייחסת רק למסירת מידע והסודיות שלו. נציג רח"ל, אבינועם ברוכים, הוסיף כי כבר כיום ועדת מל"ח העליונה מוסמכת לפעול וגם לקחת מלאים, תמורת פיצוי מלא.

נציג התאחדות התעשיינים המייצגת את טחנות הקמח, אורן הרמבם, אמר כי כמובן שטחנות הקמח תומכות בכל פעולה שתגדיל את מלאי החירום, ומבינות את החשיבות ברציפות אספקה וייצור. הוא הדגיש את חשיבות השמירה על פרטיות המידע, שכן מדובר בסודות מסחריים שאם יזלגו יפגעו בתחרות, וביקש לקבוע נהלים או תקנות שיסדירו את שמירת המידע. עוד אמר הרמבם, כי ההתאחדות העבירה למשרד החקלאות הצעה לשיפור רמת איכות מלאי החירום ושמירת חיטה ליד טחנות הקמח, מה שיגדיל ביטחון ויאפשר שימוש מידי ללא שינוע.

מנהל רפת משואות יצחק, עודד ארקין, אמר כי "מדובר על מזון למספוא לבעלי חיים, אבל יכול להיות שלא יישארו בעלי חיים שצריך להאכיל אחרי הרפורמה הנוראית שמתכנן שר האוצר במשק החלב. אני ממליץ לחברים שלי לסגור את הרפת, ומדובר ברפת קיבוצית גדולה, זה לא רק המושבניקים שייסבלו. אני דור שישי לחקלאות ולא רוצה להיות דור אחרון", אמר. ח"כ גואטה התייחס לכך ואמר כי רוצים להביא חורבן לחקלאות, בעוד שטראמפ משקיע 60 מיליון דולר במשק החלב האמריקאי.