כשבנקים מדברים על קריפטו, הם כמעט תמיד מצביעים על ביטקוין.אבל מאחורי הקלעים, בחדרי הישיבות של המערכת הבנקאית, הפחד האמיתי נראה אחרת לגמרי.הוא לא נקרא ביטקוין.הוא נקרא Stablecoin -מטבע יציב.
אז לפני הכול מה זה בכלל Stablecoin?
Stablecoin הוא מטבע דיגיטלי שצמוד לערך של מטבע רגיל, לרוב דולר ,בלי תנודות קיצוניות, בלי ספקולציה .דולר דיגיטלי.1 ל-1. וזה בדיוק מה שהופך אותו למסוכן הרבה יותר מביטקוין.אם ביטקוין נחשב נכס השקעה אז אפשר להגיד שStablecoin הוא כסף מתפקד.אפשר להעביר אותו תוך שניות, לשמור עליו בארנק פרטי, לשלם איתו, ולנהל איתו פעילות יומיומית בלי בנק, בלי סניף, ובלי שעות פתיחה. במילים אחרות: Stablecoin נראה יותר ויותר כמו חשבון עו״ש רק בלי הבנק וכאן מתחיל הפחד.
המודל הבנקאי בנוי על פיקדונות. הציבור מפקיד כסף, מקבל ריבית נמוכה (אם בכלל), והבנק משתמש בכסף הזה כדי להלוות בריבית גבוהה יותר.Stablecoins חותכים את השרשרת הזו. כי אם אדם יכול להחזיק “דולר דיגיטלי” בארנק פרטי, להעביר אותו חופשי, ואפילו לקבל עליו תשואה דרך מערכות מבוזרות למה להשאיר כסף בעו״ש שלא נותן כלום?דמיינו רגע תרחיש שנשמע קיצוני אבל כבר לא דמיוני:יותר ויותר אנשים מחליטים להחזיק את הכסף שלהם לא בעו״ש בבנק, אלא בארנק דיגיטלי על הבלוקצ’יין. לא כהשקעה, לא כהימור אלא ככסף יומיומי. משכורת, תשלומים, חיסכון.
הבנקים לא יעמדו בתחרות?
בהעברת דולרים דרך המערכת הבנקאית, במיוחד בין בנקים שונים או בין מדינות, העמלות יכולות להגיע למאות שקלים , זמן ההמתנה נמדד בימים, ובדרך יש לא מעט “ידיים באמצע” שגוזרות קופון. וזו בדיוק הסיבה שיותר ויותר אנשים מתחילים לשאול למה כסף דיגיטלי צריך לזוז כמו פקס בעידן של וואטסאפ. אם העו״ש עובר לבלוקצ’יין, תשלומים בינלאומיים, שכר לפרילנסרים, ואפילו העברות משפחתיות הופכות פשוטות יותר.
כאן מתחיל החלק שמלחיץ את המערכת הפיננסית.הבנקים חיים מפיקדונות. העו״ש שלכם הוא חומר הגלם שלהם. ממנו הם נותנים הלוואות, ממנו הם מרוויחים. אם חלק משמעותי מהציבור מושך את הכסף מהעו״ש ומחזיק אותו בבלוקצ’יין לבנקים יש פחות כסף להלוות. פחות אשראי. פחות שליטה בזרימת ההון ופחות עמלות להרוויח .זה כבר לא שינוי טכנולוגי זה שינוי מבני.כאשר כסף זז למערכות פתוחות, גלובליות, וקשה יותר לשליטה, האכיפה, המיסוי והפיקוח הופכים מורכבים יותר. לא בלתי אפשריים אבל שונים. זה מחייב חוקים חדשים, כלים חדשים, ושפה חדשה של רגולציה.
לכן גם המחוקקים מתעוררים, כי הם רואים את השוק משתנה אל מול עינהם. בשבוע האחרון הוגשה לסנאט האמריקאי הצעת החוק שמנסה לעשות סדר רגולטורי בעולם הקריפטו. אחרי שנים של בלגן, חוסר ודאות ומלחמות סמכויות, החוק בא לקבוע כללים ברורים:
מה נחשב נכס דיגיטלי, מי מפקח עליו, ואיך משלבים קריפטו בתוך המערכת הפיננסית בלי לאבד שליטה.לפני ה-CLARITY Act, עולם הקריפטו בארה״ב פעל באזור אפור. חברות לא ידעו אם הן כפופות לרגולטור אחד או אחר, משקיעים מוסדיים פחדו להיכנס, והאכיפה הגיעה לעיתים בדיעבד.ה חוק נועד לשים סוף לחוסר הוודאות הזו.אבל בתוך כל הסעיפים המשפטיים, יש נקודה אחת שמדליקה נורה אדומה אצל הבנקים: ריביות על Stablecoins.
ה-CLARITY Act, יחד עם חקיקה קודמת, מבקש למנוע מצב שבו עצם החזקת Stablecoin תהפוך למוצר חיסכון נושא ריבית כלומר, שלא יהיה “פיקדון דיגיטלי” מחוץ למערכת הבנקאית. למה זה כל כך חשוב לבנקים?כי ריבית על Stablecoin היא תחרות ישירה לפיקדון בנקאי בלי רגולציה בנקאית, בלי דרישות הון,
ה-CLARITY Act הוא לא רק חוק טכני. הוא מאבק על השאלה מי ישלוט בכסף הדיגיטלי של העשור הבא: המערכת הבנקאית, או תשתית חדשה שמאפשרת לאנשים להחזיק ולהעביר ערך בלי לבקש רשות.ובמובן הזה, ברור למה הבנקים מפחדים יותר מ-Stablecoin מאשר מביטקוין. היציבות שכל כך חסרה למשקיעים במטבעות הדיגיטליים, סוף סוף מקבלת מענה.
הכותב הוא עוסק עצמאי בתחום במטבעות הדיגיטליים. הכתוב אינו בגדר המלצה להשקעה במטבע זה או אחר בכלל ובתחום הקריפטו בפרט
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו