הבעלים החדשים מפריכים את השמועות: "בתי מרקחת לא ייסגרו בשבת"

רכישת קניון ערד בסכום המוערך בכ־40 מיליון שקלים הפכה בתוך זמן קצר מעסקת נדל"ן שקטה לאחד הנושאים המדוברים בעיר. הקניון, שעמד למכירה כמעט שנתיים ללא קונים, נקנה על ידי שני יזמים חרדים: מנחם קיין ושמחה גרינבוים, עולים מניו יורק ותושבי ערד ב־14 השנים האחרונות. אלא שהעסקה הציתה מחדש ויכוח ישן על זהות וצביון בעיר הדרומית.

"עשינו עסקה עסקית, לא אידיאולוגית", מדגיש מנחם קיין. "הקניון עמד ריק, הפדיונות היו נמוכים, אף אחד לא רצה לקחת את הסיכון. אנחנו הסתכלנו על הפוטנציאל".

הקניון בלב העיר סובל בשנים האחרונות מדעיכה מתמשכת. חנויות נסגרו, תנועת הקונים הצטמצמה והתחושה הכללית היתה של מרכז מסחרי שאיבד רלוונטיות. "כשנכנסנו, בעלי החנויות אמרו לנו: 'סוף סוף מישהו הגיע להרים את המקום'", מספר שמחה גרינבוים.

אחת הטענות המרכזיות של הבעלים היא שהקניון פשוט לא שירת חלק גדול מהעיר. "הציבור החרדי לא קנה פה בכלל", מסביר גרינבוים. "לא בגלל חרם, אלא כי המקום לא התאים לו. אין חנויות רלוונטיות, אין התאמות בסיסיות. כש־40 אחוז מהאוכלוסייה לא נכנסים, אין סיכוי שהמקום יהיה רווחי".

השמועות - וההסבר

לפי נתוני העירייה, בערד מתגוררות כ־2,500 משפחות חרדיות, רובן מחסידות גור, לעומת כ־200 משפחות בלבד לפני 15 שנה. "זו קהילה גדולה עם כוח קנייה משמעותי", אומר לוי יצחק גורדון, חבר מועצת העיר מטעם חסידות גור. "אי אפשר לבנות עיר שמתעלמת מזה".

מהרגע שהעסקה נחשפה, בקרב תושבים חילונים עלו חששות להדתה, בצל שמועות על סגירת בית המרקחת היחיד בעיר שפועל בשבת. "זה פשוט לא נכון", אומר קיין. "הקניון סגור בשבת כבר שנים, בית המרקחת הוא פיקוח נפש והוא יישאר פתוח. אין פה שאלה".

גם גרינבוים מדגיש כי אין כוונה לכפות דבר על בעלי העסקים. "חנות שמוסיפה כשרות עושה את זה כי זה משתלם לה, לא כי מישהו מכריח אותה". ראש העיר יאיר מעיין, שמקיים שיח רציף עם הבעלים, רואה במהלך פוטנציאל כלכלי: "ערד צריכה יזמים שמוכנים להשקיע כאן. הקניון הוא לב העיר, ואם הוא מתפתח, זה מקרין על הביטחון ועל המרחב הציבורי".

"הבעיה היא המסר שנוצר"

אלא שלא כולם שותפים לאופטימיות. ראש העיר לשעבר, ניסן בן חמו, מותח ביקורת חריפה על המהלך ועל האופן שבו הוא נתפס בציבור. "הבעיה היא לא מי קנה את הקניון", הוא אומר. "הבעיה היא המסר שנוצר והחשש של תושבים משינוי צביון העיר". לדבריו, ערד היא עיר מעורבת שצריכה להישאר כזו. "ברגע שתושבים מרגישים שמרחב ציבורי משנה אופי בלי שיח ובלי שקיפות, זה מייצר פחד".

הבעלים מדגישים שהם פחות עסוקים בביקורת ויותר בעבודה בשטח. "אנחנו יושבים עם בעלי החנויות, שומעים, לומדים", אומר גרינבוים. "המטרה היא שהקניון יהיה מרכז קניות אזורי". התוכניות כוללות מיתוג מחדש, שיפוץ, שינוי תמהיל חנויות וגמישות בשטחים: "אם היום הקניון שווה 40 מיליון, והפדיון יכפיל את עצמו, הערך יכול להכפיל את עצמו. זה קורה דרך טראפיק, דרך התאמה".