מינימום זה עניין יחסי: שכר המינימום ברוטו לשעה ברחבי אירופה בתחילת 2026 משתנה ממדינה למדינה, ומציג פערים כלכליים משמעותיים בין האזורים המערביים והמזרחיים של היבשת - כך נטען אמש (שלישי) באתר הדאטה ״indiadatamap״.
על פי הנתונים שפורסמו, התשלום השעתי נע בין 14 יורו ומעלה במדינות כמו אירלנד והולנד, ועד פחות מ-2 יורו באזורים מסוימים במזרח אירופה ובבלקן.
הפגנת עובדים בדיסנילנד פריז // שימוש לפי סעיף 27א לזכויות יוצרים
המדד המלא
לפי הסוכנות ההודית, אירלנד והולנד מובילות במדרג שכר המינימום לשעה עם שכר של 14.15 אירו (כ-51.94 שקלים) ו-14.71 אירו (כ-53.99 שקלים) לשעה בהתאמה.
איך זה יכול להיות, אתם שואלים? בעזרת אדפטציה. לפי “Indiadatamap” אירלנד קובעת את גובה שכר המינימום לשעה באופן ישיר ובהתאם לאינפלציה ולצמיחה הכלכלית מדי שנה במדינה - מה שעוזר להתמודד עם יוקר המחיה בכלכלה המקומית.
לעומת זאת, נטען כי בשנת 2024 הולנד עברה למודל של שכר שעתי בלבד, אשר עלה פעמיים בשנה כדי להבטיח שוויון בין החוזים השונים, תוך שמירה על התחרותיות בענפי המסחר והלוגיסטיקה.
גם גרמניה מדורגת במקום גבוה למדי ברשימה שפורסמה, עם תעריף שעתי של 13.90 אירו (כ-51.02 שקלים) לשכר מינימום, לאחר העלאה ניכרת בשנת 2026 מ-12.82 אירו. ההסבר שמוצג הוא ששינוי זה מהווה תוצאה של הצעות ועדת שכר המינימום, שמטרתן לאזן את כוח הקנייה של העובדים מול האינפלציה, תוך התמודדות עם אתגרים במגזרים בעלי שכר נמוך.
הבאה שמופיעה ברשימה היא לא אחרת מאשר בלגיה, שם התעריף השעתי עומד על 12.57 אירו (כ-46.14 שקלים), בהתבסס על שבוע עבודה סטנדרטי של 38 שעות. שם, נטען כי השכר נקבע באמצעות משא ומתן קיבוצי-לאומי המדגיש דיאלוג חברתי והתאמות המבוססות על יוקר המחיה.
השכר השעתי של צרפת עומד על 12.02 יורו (כ-44.12 שקלים), ומחושב על סמך שבוע עבודה של 35 שעות, עם התאמות שנתיות אוטומטיות המקושרות לאינפלציה ולעלייה הנצפית בכוח הקנייה.
איך זה שהשכר כל כך גבוה?
מדינות מערביות אלו שומרות על רמות שכר גבוהות יותר הודות לכלכלות המתקדמות שלהן, מסגרות חברתיות חזקות ותקנות האיחוד האירופי המקדמות יישור קו לטובת שכר הוגן, כפי שמפרסמת הסוכנות ההודית.
לעומת זאת, במדינות כמו ספרד, סלובניה, פולין וקרואטיה, השכר השעתי המינימלי מחושב על סמך נתונים חודשיים, כאשר שיעור השכר בספרד הוא סביב ה-8.63 יורו.
עוד נכתב כי מדינות אלו מבצעות העלאות הדרגתיות כדי לעמוד בממוצעי האיחוד האירופי, ומונעות על ידי לחצים מקומיים לצמצום רמות העוני והתחייבויות הקשורות לחברות באיחוד האירופי. פולין, בין היתר, מתקדמת במהירות הודות לצמיחה במדינה.
ומה קורה במזרח אירופה?
לעומת זאת, מדינות מזרח האיחוד האירופי, כמו ליטא, יוון ובולגריה, מדורגות נמוך יותר ברשימה שפורסמה, כאשר השכר השעתי של בולגריה עומד על 3.74 יורו. מצב זה משקף את שרידי המערכות הפוסט-קומוניסטיות במדינה, לצד אתגרים הקשורים להגירה ותלות בהשקעות זרות.
בסופו של דבר, למרות עליות הדרגתיות שמטרתן להתמודד עם האינפלציה ולעמוד ביעדים מונחים, בולגריה ממשיכה להיות בעלת השכר הנמוך ביותר באיחוד האירופי, בהערכה על סמך הנתונים המפורסמים ומבלי להתייחס למדינות ללא שכר מינימום.
מדינות הבלקן והמזרח שאינן חברות באיחוד האירופי, ממוקמות קרוב לתחתית מנעד השכר שפורסם. סרביה, מונטנגרו ואלבניה מחזיקות בשכר שעתי שעומד על כ-3-4 אירו, ומושפע מחולשות מוסדיות וקצב האינטגרציה.
מולדובה, אוקראינה, רוסיה ובלארוס נותרות מתחת ל-2 יורו, בהשפעת חוסר יציבות גיאופוליטית, סנקציות ודיכוי כלכלי - המגבילים את צמיחת השכר.
למדינות הנורדיות ולמדינות מערביות מסוימות, כולל דנמרק, שבדיה, פינלנד, אוסטריה, נורבגיה, איסלנד, שוויץ, איטליה, לוקסמבורג וקוסובו - אין שכר מינימום לאומי שניתן להתבסס עליו.
במקום זאת, ה-indiadatamap מציג תלות של מדינות אלו במשא ומתן קיבוצי, ייצוג נרחב של איגודים מקצועיים והסכמים ספציפיים לכל מגזר. גישה זו נועדה לקדם גמישות ולטפח אמון בין מעסיקים לעובדים.
ומה קורה בישראל?
בישראל שכר המינימום השעתי הוא 34.32 שקלים ברוטו החל מיום 01.04.2025, ועומד על 6,247.67 שקלים לחודש למשרה מלאה.
יש לציין כי המשמעות של הבדלי השכר האמורים משפיעים על דפוסי ההגירה לאזורים עם שכר גבוה יותר, ומשפיעים על התחרותיות של תעשיות עתירות עבודה.
בעוד שמדינות מערב האיחוד האירופי מצטיינות בשכרן השעתי, בין היתר בזכות איגודי עובדים חזקים ומדיניות יעילה להפחתת אי השוויון - מדינות מזרח ומדינות שאינן חברות באיחוד האירופי, מפגרות מאחור עקב רמות נמוכות יותר של פיתוח כלכלי והשפעות היסטוריות.
*יש לציין כי-indiadatamap אינו אתר רשמי וחלק מהחישובים נשענים על הערכות, כאשר בחלק מהמדינות אין שכר מינימום.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו