ישראל בדרך ל"בנקים קטנים" - ותחרות צמודה על הכסף שלנו

לפני ימים אחדים אישרה ועדת השרים לחקיקה חוק שעשוי לחולל את אחת המהפכות הפיננסיות המשמעותיות בישראל בעשורים האחרונים: הקמת "בנקים קטנים". בדומה להשפעה ארוכת הטווח של ועדת בכר, שיצרה את שוק בתי ההשקעות הפרטיים, גם כאן המטרה ברורה - להכניס תחרות למערכת הבנקאית בלי לפגוע ביציבותה.

החוק, שצפוי להיכלל בחוק ההסדרים הקרוב, יקל משמעותית על גופים פיננסיים לקבל רישיון בנקאי מצומצם. המשמעות: קבלת פיקדונות מהציבור והעמדת אשראי כנגדם. חברות כרטיסי האשראי הן המועמדות הטבעיות, אך לא היחידות. הורדת עלות הכסף עבור הגופים החדשים אמורה להתגלגל לריביות גבוהות יותר על פיקדונות ולריביות נמוכות יותר על הלוואות.

מוקד הרפורמה הוא האשראי לעסקים קטנים ובינוניים - סגמנט שמייצר 55% מהתוצר העסקי ומעסיק 59% מהעובדים, אך מקבל רק 27% מהאשראי העסקי, רובם המוחלט דרך הבנקים. בבנק ישראל מזהים כאן פער שמגביל צמיחה.

למרות החשש מבועת אשראי, הנתונים ממתנים: יחס האשראי לתוצר בישראל עומד על 69% בלבד, לעומת 143% בממוצע ה־OECD. המסקנה בירושלים ברורה - יש מקום להרחבת אשראי, כל עוד הפיקוח יישאר הדוק.

אם החוק יעבור, בשנת 2028 הציבור עשוי לפגוש מערכת בנקאית תחרותית הרבה יותר, עם אשראי זול יותר ותגמול גבוה יותר על החיסכון.

המלחמה על הכיס

לסיכום הדברים, חוק ההסדרים אמור לכלול הקלות משמעותיות להקמת בנקים פרטיים שיתחרו במתן אשראי לציבור ובספיגת פיקדונות ממנו, כדי למשוך את המערכת הבנקאית המסורתית לשיפור התנאים שלה. אם הצעת החוק הזו תהפוך לחוק, הרי שלפי מקבלי ההחלטות בירושלים, בשנת 2028 נראה את המערכת הבנקאית בישראל נכנסת להליך תחרותי משמעותי על הכיס של הציבור - ופירוש הדבר יותר אשראי במחירים נמוכים יותר, וריבית גבוהה יותר על פיקדונות.