מהמדבר לעולם: המיזמים שיוצאים מהנגב עם פתרונות למשבר האקלים

בשקט ובהדרגה מתפתחת בדרום ישראל תעשייה ייחודית המשלבת מחקר מדעי אקדמי בתחומי האקלים, המדבר והמדבור, יזמות הייטקית, מימון וחיבור ללקוחות ברחבי העולם.

הנגב הופך למעין מגרש משחקים למחקרים בתחומי המדבר, כאשר לצד המדבר עצמו נמצאת אוניברסיטת באר שבע - נתון בעל חשיבות רבה. אם נקבל את ההנחה שניתן להפוך את הנגב לשדה ניסויים טכנולוגי לפתרון בעיות באזורי אקלים מאתגרים, מתבקש לחבר לאזור הגיאוגרפי הזה יזמים שיוכלו להפוך מחקרים מדעיים למוצר בר-קיימא. מעבר לכך, נדרש למייזמים אלה מימון, יכולות ניהול ושיווק כדי להפוך אותם למוצרים מסחריים שפותרים בעיות ברחבי העולם ומניבים הכנסות.

השורה התחתונה: אם הסצנה הזו תתפתח כראוי, ישראל יכולה להפוך מהר מאוד לשחקנית דומיננטית בתחום המתפתח של ה-DeserTech.

משלחת ישראלית בקניה: "השער לאפריקה"

בחודש האחרון יצאה משלחת של מספר מייזמים שנמצאים בשלבי הבשלה לקניה, צומת מרכזי באפריקה. קניה סובלת ממגוון רחב של בעיות בתחום האקלים והמדבור, ומשלחת המייזמים הישראלים יצאה כדי להשתלב בפרויקטים הגדולים שם.

לא פשוט להציג מייזם ישראלי שפותח בנגב במדינה שיכולה להיות "השער לאפריקה". מדובר בתרבות עסקית שונה ובצרכים בסדרי גודל אחרים לגמרי ממה שמוכרים בישראל. אבל מדובר בבעיות שמעניינות את העולם כולו, והשתלבות בפתרונן הופכת את המייזמים האלה למעניינים מאוד.

"להפוך אתגרים אקלימיים למנוע צמיחה"

אחד המרכזים הפעילים בתחום הוא "מרכז חדשנות לדזרטק ואקלים" שבראשו עומדת המנכ"לית סיוան כהן שחרי. "אנחנו עובדים כדי להפוך את האתגרים האקלימיים של ישראל למנוע צמיחה גלובלי ודיפלומטי", היא אומרת. "המרכז, שהוקם כחברת אימפקט בשיתוף רשות החדשנות, פועל כגשר אסטרטגי המחבר בין סטארט-אפים ישראלים לבין שווקים מתפתחים המתמודדים עם תהליכי מדבור, מחסור במים ואקלים קיצוני."

"באמצעות שיתופי פעולה ייחודיים, דוגמת התכנית עם ארגון Nura בקניה, המרכז מסייע ליזמים להתאים טכנולוגיות של חקלאות מדויקת וטיהור מים לצרכים המקומיים ולתרבות העסקית באפריקה ובמדינות נוספות כמו מרוקו ואזרבייג'ן. החדשנות הישראלית מהווה 'ארגז חול' עולמי לפתרון משבר האקלים."

לדברי כהן שחרי, המרכז אינו פועל למטרות רווח מהשקעות, אלא נמדד ביכולתו להצמיח חברות חדשות ולייצר עסקאות בינלאומיות הממצבות את הנגב כמעבדת חדשנות עולמית, המייצאת ידע חיוני לביטחון תזונתי ואנרגטי בעידן של שינויי אקלים קיצוניים.

המנגנון: ממחקר למוצר מסחרי

באופן עקרוני, קיים בישראל מחקר בנושא האקלים. לפעמים המחקר הזה מוצא את דרכו ליזמים שמצליחים לייצר ממנו מוצר, או לפחות התחלה של מוצר - וזה הופך למייזם קטן, מאוד לא בשל, שזקוק לעזרה ממספר כיווניים.

הכיוון הראשון הוא כמובן כסף. הכיוון הנוסף הוא יכולת ניהולית, או נכון יותר - דחיפה ניהולית. השלב הבא הוא חיבור עם לקוחות פוטנציאליים. בין שלב לשלב צריך לעשות בדיקות היתכנות שמחייבות מומחיות רבה, ואת זה מספק המרכז לחדשנות באקלים ו-DeserTech בנגב.

Nura: "הזדמנות אדירה במדינות מתפתחות"

גוף נוסף שהוביל את הפרויקט הישראלי בקניה הוא Nura, גוף פילנתרופי שמימן את מרבית הפרויקט הישראלי בקניה.

"זה המחזור השביעי של התכנית שלנו", אומרת חגית פרויד, מנכ"ל Nura המעבדה לחדשנות גלובלית. "אחוזי ההצלחה שלנו עומדים על כ-10%, וזה כי אנחנו נכנסים לפרויקטים בשלבים מאוד מוקדמים. אבל כמעט בכל מחזור יש חברה או שתיים שמצליחות, והחברות הבוגרות שלנו גייסו כבר מעל 26 מיליון דולר והן פעילות בעולם המתפתח והמפותח. אני חייבת להגיד שהמחזור האחרון היה מאוד איכותי מבחינת המייזמים, ואנחנו בטוחים שנראה התקדמות סביב מזרח אפריקה."

"כדי להקים חברה שתצליח צריך לעבור דרך לא קלה ומורכבת. האינטרס שלנו שהחברות יצליחו ולא שנהפוך למשקולת עליהן. יש לנו את הגב הפילנתרופי ויש לנו את היכולת לתמוך בהן."

"באופן עקרוני, מה שמעניין אותנו זה לספר לחברה הישראלית שיש ברחבי העולם המתפתח הזדמנות אדירה וכלכלית. יש במדינות האלה הרבה אנשים שמוכנים ושמחים לעבוד איתנו - מאקדמיה דרך ממשלות ושחקנים פרטיים שרוצים לשלב ידיים. יש פוטנציאל גדול. ניירובי היא מטרופולין מטורף לחדשנות עם חשיבה אקלימית."

הפרויקטים

כדי להבין את הפוטנציאל של הקשר בין הפרויקט בישראל לעולם המתפתח, כדאי להעיף מבט למספר פרויקטים שהוצגו בקניה וזכו להתעניינות רבה מהממשלה המקומית.

ProjectAgrow: אחד הפרויקטים הוא של בועז וכטל, יזם שמחזיק בלמעלה מ-5 פטנטים בעולמות המים והחקלאות. הפרויקט של וכטל הוא מערכות השקיה off grid המבוססות על עיבוי מים (condensation). המערכת מנצלת את הלחות שבאוויר כדי לייצר מים המיועדים להשקיית גידולים חקלאיים במקומות שאין בהם מקורות מים קרובים או שאיכות המים אינה מאפשרת השקיה. זהו פתרון מעניין לגידולים חקלאיים באזורים מדבריים.

הפרויקט של וכטל הוצג כאחד הפתרונות האפשריים למשבר הפליטים שיש כיום בקניה וריכוזם במקומות שבהם אין אפשרות לגדל חקלאות בשל מחסור במים.

Laguna Innovation: פרויקט נוסף שהוצג בקניה וגם הוא זכה להתעניינות רבה הוא של ליאנה ברלין פישלר, יזמת חברתית המשמשת כ-COO בלגונה אינובישן, ושל ד"ר קלייב ליפקין, דרום אפריקאי שמנהל את המרכז. החברה היא פרי פיתוח ארוך שנים וניסיון של למעלה מ-20 שנות מחקר בתחומי טיהור מים וניהול מים - נושאים קריטיים באזורים מתפתחים בעולם שסובלים ממצוקת מים.