"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

הקרב על הסיוע לעזה: הדרישה של ברקת מסמוטריץ'

שר הכלכלה דורש לשנות את נוהל רשות המסים לפיו רק "ספקים גדולים" רשאים למכור סחורה במסגרת הסיוע ההומניטרי לרצועה

,עודכן
0השמעה
שר האוצר ניר ברקת עם שר האוצר בצלאל סמוטריץ'. צילום: אורן בן חקון

רשות המסים פרסמה לאחרונה נוהל עבודה חדש המסדיר את מכירת הסחורות מישראל לרצועת עזהבמסגרת הסיוע ההומניטרי. לפי הנוהל, רק ספק או קמעונאי המוגדר כ"ספק גדול" על פי הקריטריונים של רשות התחרות רשאי למכור סחורות לרצועה.

ל"היום" נודע כי שר הכלכלהניר ברקתפנה לשר האוצר בצלאל סמוטריץ' בבקשה לשנות את הנוהל, כך שיאפשר גם לספקים קטנים - ובעיקר לחקלאים - להשתתף במכירת סחורות במסגרת הסיוע ההומניטרי לעזה.

במשרד הכלכלה מסבירים ל"היום" כי הנוהל, שגובש על ידי משרד האוצר ורשות המסים, נועד לצמצם התעסקות ביורוקרטית בתהליך העברת הסחורות לרצועה. עם זאת, בפועל נוצר מצב שבו ספק ישראלי קטן המעוניין לקחת חלק במכירת הסחורות נדרש למכור אותן לספק גדול, ורק הוא רשאי לשווקן לרצועת עזה. לטענת גורמים במשרד הכלכלה, מצב זה מוביל להשתלטות מחודשת של הספקים הגדולים על השוק.

עוד מציינים במשרד הכלכלה כי הם מודעים לצרכים הביטחוניים ולחשיבות מניעת הכנסת מוצרים אסורים לרצועת עזה. בהתאם לכך, מבקש שר הכלכלה לקיים ישיבה ייעודית למציאת פתרונות לסוגיות הביטחוניות, במקביל להרחבת רשימת הספקים המורשים כך שתכלול גם ספקים קטנים.

לדברי גורמים במשרד, ההגדרה החוקית של ספק וקמעונאי גדול נועדה מלכתחילה להגביל את כוחם של היצרנים הגדולים. לטענתם, ההחלטה של האוצר ורשות המסים הופכת את תכלית החוק על פיה, ויוצרת מצב שבו הדרך היחידה לעשות עסקים עם רצועת עזה היא באמצעות אותם ספקים גדולים.

נקודה נוספת שמעלים במשרד הכלכלה נוגעת להשלכות הכלכליות: כאשר מוצרים הנדרשים לסיוע ההומניטרי אינם מצויים בידי הספקים הגדולים בישראל, הם מיובאים לרצועה דרך מצרים. המשמעות היא שהכסף מועבר לכלכלה המצרית — בעוד שלדברי המשרד ניתן למצוא פתרונות שיאפשרו לספקים ישראלים, גם הקטנים שבהם, לקחת חלק בתהליך.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר