נתונים ראשונים של משרד האוצר מגלים שהגירעון בשנת 2025 הגיע ל-4.7% מהתוצר בלבד, וזאת לעומת התחזית שעמדה על 5.2%. מדובר בחדשות טובות לכלכלה הישראלית. נתוני האוצר מלמדים שהמלחמה עלתה באופן ישיר קצת פחות מ-200 מיליארד שקל.
במשרד האוצר מדגישים כי הנתון המרכזי והחשוב ביותר נוגע לעלות המלחמה. על פי ההערכות המעודכנות, מתחילת הלחימה ועד סוף שנת 2025 תסתכם עלות המלחמה בכ־199 מיליארד שקל. מדובר בסכום גבוה במיוחד, אך נמוך מההערכות הראשוניות שהוצגו בתחילת המערכה.
גביית המסים של המדינה רשמה תוספת של 20.97 מיליארד שקל, נתון שתרם לצמצום הגירעון התקציבי. באוצר מציינים כי אף שהעלאות המסים שנכנסו לתוקף בשנה שעברה השפיעו על ההכנסות, עיקר העלייה בגבייה נבע מהסקטור הפיננסי. רווחים גבוהים בבורסה והמשך העלייה ברווחי המערכת הבנקאית הובילו לתשלומי מס משמעותיים, שסייעו לצמצום הגירעון באופן ניכר.
נושא נוסף בעל חשיבות רבה הוא דירוג האשראי של ישראל. לאחרונה העלתה חברת דירוג האשראי S&P את תחזית הדירוג של ישראל ל"יציבה". באוצר קוראים לשאר חברות הדירוג לנקוט צעד דומה, ומציינים כי קיימת ציפייה לשיפור התחזית – בעיקר אם תקציב המדינה יאושר כמתוכנן.
באשר לסיוע הביטחוני האמריקאי, באוצר מציינים כי מתקיימות כעת שיחות בין משרד הביטחון לגורמי מערכת הביטחון, במטרה לגבש את אופן ניהול מערכת היחסים הכלכלית עם ארצות הברית בעתיד. זאת, על רקע היערכות לאפשרות של תקופה שבה לא יינתן סיוע ביטחוני אמריקאי.
לפי משרד האוצר, ההיערכות הנוכחית היא להפסקת הסיוע האמריקני החל משנת 2028. עם זאת, מדגישים באוצר כי בשלב זה לא ברור מה יהיה מצבו בפועל של הסיוע, ולכן מוקדם להעריך את ההשפעות ארוכות הטווח על הכלכלה הישראלית.
בנוסף, הוצאות הריבית של ישראל בשנת 2025 הסתכמו ב־58 מיליארד שקל – גבוהות בכמיליארד שקל מהתחזית הראשונית של האוצר. אף שהדבר הכביד על התקציב, במשרד האוצר מגדירים את הנתון כסביר, בהתחשב בכך שהמשק הישראלי מתמודד עם מלחמה המתנהלת במספר חזיתות במקביל.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו