שנת הגאות יצרה תחושת חסינות: הכסף הצעיר בבורסה לפני מבחן המציאות

ב-2025 צעירים בשנות העשרים והשלושים לחייהם הפכו לכוח הדומיננטי במסחר המקומי, עם רכישות של כ -13.7 מיליארד שקלים במניות ישראליות, יותר מכל קבוצת משקיעים אחרת.

מחקר הבורסה מצא כי 23% מהמשקיעים הפעילים הם צעירים. במקביל, השוק עשה את שלו, עם גאות חדה בישראל וגם בארה"ב, מה שהפך את תחושת ההצלחה לכמעט מובנת מאליה.

אלא שכאן מגיע המשתנה שאי אפשר להתעלם ממנו. אין נתון שמראה כמה מהצעירים באמת נהנו מהתשואות הללו. כשמחברים את יתר הממצאים, עולה חשש שהתשואה של המדדים לא בהכרח תורגמה לתשואה בתיקים. דוחות של CFA Institute ושל FINRA מציירים דור Z שלא נכנס לשוקדרך פתרון פסיבי פשוט, אלא דרך הקצה הרועש שלו. מניות בודדות, מוצרים ממונפים וטרנדים סקטוריאליים. מבחינה כלכלית, זו בחירה שמקטינה פיזור ומגדילה תנודתיות. מבחינה פסיכולוגית, זו סביבה שמתגמלת תגובה מהירה וביטחון עצמי, ומענישה סבלנות.

כאן נכנס הממד ההתנהגותי, והוא מדיד. בראד ברבר וטרנט אודיאן, חוקרי מימון התנהגותי, ניתחו נתונים של 66,465 משקי בית בארה"ב, ומצאו שהמשקיעים הפעילים ביותר הגיעו לתשואה שנתית של 11.4% בלבד, מול 17.9% בשוק, פער של 6.5 נקודות אחוז. גם לאחר נטרול הבדלים בסיכון ובסוגי המניות שהוחזקו, נשארת תשואת חסר מהותית שמוסברת בעיקר בעודף פעילות. באותו קו, הם מראים שהסוחרים הכבדים ביותר מחליפים חלק גדול מאוד מהתיק לאורך השנה, ומפסידים תשואה משמעותית ביחס למדד, בגלל עודף פעולות.

הנתונים הללו משתלבים היטב עם מה שעולה מהראיונות בישראל. צעירים רבים לא קונים ושוכחים לעשור, אלא קופצים בין מניות וסקטורים לפי מה שעולה בפיד, טכנולוגיה אמריקאית, נאסד״ק ו-S&P, ו-ETF טרנדיים. ההחלטות מתקבלות בזמן אמת מהסמארטפון, בין משמרת בעבודה או אפילו בין הפוגות בלחימה. פסיכולוגית, זו מדידה קצרה של הצלחה, עשיתי היוםX שקל, במקום מדידה מצטברת של תהליך.

והנה הפער שמחבר את הכול. בזמן שהכסף זורם לפלטפורמות המסחר, הרצון ללמוד דווקא מתכווץ. אתר "לימודים בישראל Study" ניתח נתוני Google Trends למונחים כמו “לימודי שוק ההון”, והתמונה חדה. המדד ירד משיא של 100 נקודות לרמה של  כ-15 נקודות. במילים אחרות, יותראנשים נכנסים לשוק, ויותר כסף מחליף ידיים, אבל פחות מושקע בהבנה. בתוך הוואקום הזה ההטיות הקוגניטיביות עושות את שלהן. ביטחון עצמייתר שמייצר מסחר תכוף, אפקט דיספוזיציה שמנציח החלטות שגויות, והשפעה חברתית שמחליפה ניתוח עצמאי במרדף אחרי מה שחם.

החולייה האחרונה בסיפור על הצעירים בשוק ההון היא החיבור הפשוט א ךהלא טריוויאלי. מי שנכנס לשוק דרך פיד, אפליקציה והייפ, דווקא הוא זקוק ליותר השכלה פיננסית, לא פחות. מחקר משותף של CFA Institute וקרןFINRA על דור ה Z מראה שההשקעה מגיעה מוקדם, אבל הידע מפגר מאחור. כ 56% מהמשקיעים הצעירים מציינים חוסר ידע בהשקעות כמחסום משמעותי. במקביל, 48% לומדים על השקעות בעיקר דרך רשתות חברתיות, ולא דרך קורסים פורמליים או ייעוץ מקצועי, כלומר דרך פיד ולא דרך ספר.

ברמה הגלובלית, דו"חות אוריינות פיננסית מצביעים על רמת ידע נמוכה יחסית בקרב צעירים, ומדדים שונים מראים ש Gen Z מתקשים במיוחד בהבנת סיכון, הליבה של השקעה בשוק ההון. התוצאה היא שילוב בעייתי. מסחר תכוף, קפיצות בין מניות חמות והחלטות רגעיות על בסיס טרנדים, שמבוססים על ביטחון עצמי וחוויית משתמש, ולא על הבנה עמוקה שלפיזור, מחזורי שוק ותשואה מתואמת סיכון.

הבעיה האמיתית מתגלה כשהמוזיקה נפסקת. כל עוד המדדים מטפסים, דפוס של קנייה במניות שכבר עלו, הגדלת סיכון אחרי שעבר הפחד, ומעבר תכוף בין מניות חמות, יכול להיראות כמו אסטרטגיה מנצחת. אבל ההיסטוריה שלמשקיעים פרטיים מלמדת שמי שהתרגל לקנות גבוה ולמכור נמוך בשנים הטובות, ממשיך באותו דפוס גם כשהשוק הופך דובי. ההבדל הוא שבשוק עולה המדד מכסה חלק מהטעויות, ובשוק יורד אין יותר רשת ביטחון.

אצל צעירים שנכנסו לשוק דווקא בשנת גאות, הסיכון כפול. תודעת ההצלחה היומית, כמה עשיתי היום, מחליפה חשיבה על צבירה רב שנתית, והשנה הטובה עלולה להיראות כהוכחה שהמסחר הקופצני פשוט עובד. אבל כשהשוק ייכנס לתקופה של ירידות או דשדוש, אותה נמהרות, בלי שכבת הגנה של השכלה פיננסית, עלולה להפוך ממקור ריגוש למנגנון קבוע של שחיקת הון.

הכותבת היא מנהלת אתר "לימודים בישראל STUDY"