ראש הממשלה בנימין נתניהו התראיין אתמול (שישי) למגזין הכלכלי הבריטי The Economist, ואמר כי הוא פועל לצמצום החיכוכים עם הממשל האמריקאי. בין היתר התייחס נתניהו לסוגיית הסיוע הביטחוני האמריקאי לישראל, וציין כי הוא שואף להפחית את הסיוע בהדרגה - עד לאפס בתוך עשור.
כיום עומד הסיוע הצבאי האמריקאי לישראל על כ-3.8 מיליארד דולר בשנה, והוא מהווה רכיב משמעותי בתקציב הביטחון. השנה התגלעה מחלוקת חריפה בין משרד האוצר למשרד הביטחון סביב גובה התקציב: בצבא דרשו תקציב של כ-144 מיליארד שקל בשנה, לאור המלחמה והמשימות המבצעיות, בעוד שבאוצר הזהירו מפני ההשלכות הכלכליות וניסו לייצב את התקציב סביב 90 מיליארד שקל.
בסופו של דבר הוחלט על תקציב ביטחון של כ-120 מיליארד שקל, כאשר ברור שכל הסלמה באחת הזירות שבהן מתמודדת ישראל עלולה להביא להגדלה נוספת של התקציב.
המשמעות של ויתור על הסיוע האמריקאי לישראל משמעותו המיידית היא תוספת תקציב של 3.8 מיליארד דולר מידי שנה לתקציב הביטחון. סדר הגודל הוא של עוד 13 מיליארד שקל לתקציב הזה, סכום שיכביד מאוד על הכלכלה הישראלית.
יש לציין כי בשנת 2028 יסתיים הסכם הסיוע הנוכחי בין ישראל לארצות הברית, וישראל תיכנס למו"מ חדש מול הממשל האמריקאי. אם אכן יתקדם מהלך של הפחתה הדרגתית של הסיוע עד לאפס בתוך עשור, יהיה צורך בביצוע הערכת מצב מחודשת ומעמיקה לגבי התפתחות הכלכלה הישראלית בעשור הקרוב.
הסנאטור לינדזי גרהאם מצייץ בטוויטר כי הוא מברך את החלטתו של נתניהו לסגת מהסיוע האמריקני. גרהאם מדגיש כי הסיוע לישראל היה לאורך השנים השקעה משתלמת עבור ארה"ב, שחיזקה את צה"ל, תרמה לשיתוף טכנולוגי והיטיבה עם האינטרסים הביטחוניים האמריקניים. עם זאת, לדבריו, בזכות הכלכלה הישראלית החזקה והרצון של ישראל לעצמאות ביטחונית אין צורך להמתין עשר שנים.
לדבריו, האצת הפסקת הסיוע תחסוך מיליארדי דולרים מכספי משלם המסים האמריקני, שיוכלו להיות מושקעים מחדש בצבא ארה"ב - כחלק מהמאמץ לעמוד ביעד התקציבי של הנשיא טראמפ בסך 1.5 טריליון דולר. גרהאם מדגיש כי ישראל נותרת בעלת הברית הקרובה והחשובה ביותר של ארה״ב, וכי המהלך אינו פוגע בברית אלא משקף אמון בעוצמתה וביכולתה לעמוד בכוחות עצמה. הוא אף מציין כי בכוונתו להציג הצעה רשמית לישראל ולממשל האמריקני להאצה משמעותית של המהלך.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
