"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
נגיד בנק ישראל בראיון ל"היום": "האינפלציה נכנסה למרכז היעד - וזה מה שהכריע"
בניגוד לציפיות: פרופ' אמיר ירון החליט להוריד את הריבית ב־0.25% לרמה של 4% • "התחזקות השקל ועלייה בהשתתפות בכוח העבודה בגילאים הרלוונטיים היו חלק מהגורמים להחלטה", הוא אומר ל"היום" • הורדה נוספת בקרוב? "ההחלטות הבאות תלויות בנתונים"
נגיד בנק ישראלל פרופ' אמיר ירון. צילום: דודו גרינספן, אורן בן חקון

נגיד בנק ישראל בראיון ל"היום": "האינפלציה נכנסה למרכז היעד - וזה מה שהכריע"

בניגוד לציפיות: פרופ' אמיר ירון החליט להוריד את הריבית ב־0.25% לרמה של 4% • "התחזקות השקל ועלייה בהשתתפות בכוח העבודה בגילאים הרלוונטיים היו חלק מהגורמים להחלטה", הוא אומר ל"היום" • הורדה נוספת בקרוב? "ההחלטות הבאות תלויות בנתונים"

ניצן כהן
, עודכן
0

Your browser doesn’t support HTML5 audio

[object Object]

בפעם השנייה ברצף:בניגוד לתחזיות, נגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירוןהפתיע את התחזיותוהוריד אתמול את הריבית ב־0.25% לרמה של 4%. ההחלטה הדרמטית מגיעה על רקע הירידה באינפלציה והתחזקות השקל. בבנק ישראל צופים עוד שתי הורדות ריבית בשנה הקרובה, כאשר רמת הריבית ברבעון האחרון של השנה צפויה לעמוד על 3.5%."אנחנו כל הזמן פועלים בהתאם להתפתחויות", אומר הנגיד ירון בראיון ל"היום".

סמוטריץ' מיגב להורדת הריבית בפעם הקודמת %2F%2F יוני ריקנר

לא הקדמתם קצת על הורדת הריבית? לא היה נכון לראות איך מחלחלת הורדת הריבית הקודמת?

"מאז הפסקת האש אנחנו רואים תזוזה בשלושה פרמטרים. הראשון זה שהאינפלציה נכנסת למרכז היעד, השני זה התחזקות השקל שמייצרת סביבת אינפלציה והפרמטר השלישי הוא שוק העבודה. כאן אנחנו רואים בשוליים תזוזות של עלייה בהשתתפות בכוח העבודה בגילאים הרלוונטיים, חזרה של המילואימניקים לעבודה ורואים גם את ההתפתחות בסקטור העסקי. כל אלה היטו את הכף לטובת הורדת ריבית שנייה ברציפות.

"אני רוצה להדגיש שלהורדת ריבית לוקח זמן לחלחל לכלכלה ואנחנו מעריכים שנראה באמצע הרבעון הראשון את האינפלציה בסביבה של מרכז היעד ולכן היה נכון כבר עכשיו להוריד את הריבית".

הכלכלה הישראלית מסוגלת לצמוח עם ריבית גבוהה מ־3.5%? או נכון יותר כשהריבית בארה״ב נמוכה יותר מהריבית בישראל?

"בראייה קדימה הריבית הניטרלית בישראל תהיה גבוהה מהריבית בארה״ב, ויכול להיות שפערי הריביות יהיו גבוהים מ־1.5% ויכול להיות שנראה שמדינת ישראל מצליחה לצמוח גם בריבית גבוהה מ־3.5%. אנחנו נרצה בהמשך לראות את ההשפעה על האינפלציה ומצד השני על הפעילות. נכון לעכשיו ראינו שאחד הסיכונים היה שהביקושים יעלו מהר יותר מההקלות בשוק העבודה וזה יכול להשתנות, ואני חוזר לזה שההחלטות הבאות ימשיכו להתקבל בצורה שקולה וזהירה ויהיו תלויות בנתונים".

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, צילום: אורן בן חקון

"אתגרים לא פשוטים"

אנחנו נכנסים לשנת בחירות, זו תמיד שנה מסוכנת לתקציב, לגירעון וברור שלחוב.

"אנחנו קראנו לאורך כל הדרך שיעד הגירעון יהיה ברמות הנמוכות מעל 3% כדי שיחס החוב תוצר ירד כבר השנה. ואנחנו נרצה להמשיך לומר את זה לשנים הבאות. אנחנו יודעים שטרם ישיבת הממשלה יעד הגירעון כבר עלה ל־3.2% וישיבת הממשלה הסתיימה עם יעד גירעון של 3.9%. היסטורית היה מקובל שמה שנקבע לפני יום אישור התקציב בממשלה, היה גם נשאר, אבל זה לא קרה".

זה אומר שהסיכונים לגירעון גדלים אם הוא עובר כשאם הוא לא עובר בכנסת, אנחנו נהיה במצב טוב יותר באופן מוזר.

"במידה והתקציב לא יאושר, אנחנו נמשיך עם תקציב המשכי לאורך כמעט כל שנת 2026 אבל גם אז אנחנו נצטרך למצוא סוג של קופסה שתאפשר כלכלה לתפקד טוב ולספק לפחות את הצרכים של הצבא כשיש אתגרים לא פשוטים.

תקציב המשכי רחוק מלהיות אופטימלי. המסגרת של תקציב 2026 הייתה גבוהה ממה שקיווינו בטח לאור הסיכונים במישור הגיאו-פוליטי".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...